Page 68 - ורד נועם סופי לאתר
P. 68
פרק א
ו .מן החללים הפתוחים בפרשה המקראית אל העקרונות
המכוננים של ההלכה הבתר–מקראית
בפרק זה נסקרו מאפייניה של הטומאה במקרא בכלל וטומאת המת המקראית
בפרט .כפי שראינו ,לימוד הפרשות המקראיות מותיר שאלות רבות פתוחות
במישור ההשקפה ובמישור המעשה .התורה אינה מציעה הגדרה מפורשת
למהותה של הטומאה ואף לא לטעמה .בדיון לעיל נפרסו הצעות שונות שהעלו
פרשנים וחוקרים .יש שתפסו את הטומאה המקראית ככוח מאיים בטבע או
כמהות שלילית — גופנית או נפשית — בטבע האדם .אחרים ראו בה יסוד
ניטרלי של המציאות .היו ששחזרו בבסיסה של הטומאה המתוארת במקרא
רפורמה תאולוגית שמחקה את עצם קיומה של הטומאה הקדם–מקראית
ככוח ביקום ,רוקנה אותה מתכניה הדמוניים הקדומים ושיירה ממנה שרידים
ריטואליים נטולי משמעות פנימית .היו שחיפשו בה תכלית אינסטרומנטלית,
כגון אסתטיקה ,היגיינה ,או ייצור מלאכותי של חציצות חברתיות ודתיות.
אחרים הציעו לה משמעויות סמליות מסוגים שונים ,מן השדה הרעיוני של
החטא והכפרה ועד זה של החיים והמוות.
גם טיבה העקרוני של טומאת המת ופרטיה ההלכתיים אינם מוכרעים בפשט
הכתוב .אין המדובר רק בטעמה ,במקורה ובמשמעותה ,שהם חידתיים כמו
סיבתן ומוצאן של כל שאר הטומאות ,אלא גם במאפייניה הבסיסיים ביותר.
מיקומה בספר במדבר ,במנותק מפרשיות הטומאה האחרות ,ובלא הקשר ברור
בפרשות הסמוכות לה ,מעורר קושיות .גם מעמדה בין הטומאות אינו ברור.
היבטים מסוימים של החוק המקראי עושים את המת ל'חמור מכולם' ,כלומר
מכל גורמי הטומאה האחרים .מצד אחר נוכחנו לדעת ,שטומאת המת מתאפיינת
גם ביסודות של קולה מפתיעה.
כמה מדיניה של טומאת המת נמסרים בתורה בווריאציות אחדות :בפרשה
אחת משולח הטמא ממחנה ישראל ובאחרת רק מן הקודש ,בפרשה אחת
נזקקים הכלים שנטמאו להזיית מי חטאת בלבד ,ובאחרת גם לטבילה ולליבון.
הלכותיה העיקריות של טומאת המת נמסרות בתורה בכעשרה פסוקים בלבד.
טיבם המדויק של כמה מן המונחים והעקרונות בפרשה זו נותר מעורפל :מיהו
‘אדם כי ימות' הנזכר בפרשה? האם תינוק ,ילד ,אישה ,נכרי או עובר במעי
אמו נכללים בהגדרה זו? מה מן המת מטמא? האם רק אדם ,עצם וקבר הנזכרים
בפסוקים ,או שמא חלקים נוספים של הגוף ונספחיו ,ומה הם שיעוריהם לטמא?
מהו ‘אהל'? ומהו ‘צמיד פתיל'? באילו ‘כלים' מקבלי טומאה דיברה הפרשה?
] [ 58