Page 72 - ורד נועם סופי לאתר
P. 72

‫פרק ב‬

‫לד אפשר שהקישור משמעותי יותר‪ .‬בדונו בטומאת מת‪ ,‬מנמק אותה פילון‬
‫כך‪‘ :‬כה גדול היה חשש התורה שלא יגרום אדם למות חברו‪ ,‬שהיא גורסת כי‬
‫גם הנוגע בגופה של מי שנפטר בדרך הטבע‪ ,‬יהיה טמא מניה וביה'‪ 14.‬כיוצא‬
‫בזה נימק יוספוס את טומאת המת ‘כדי שכל מי שמעשה רצח בידו ירחק מאוד‬
‫מהמחשבה שהוא טהור'‪ 15.‬והנה מגילת המקדש מכתירה את דיונה בטומאת‬
‫המת בפסוק שעניינו ברצח המטמא את הארץ‪ .‬מי שבחר בפסוק זה ביקש אולי‬
‫לקשור את הטומאה המוסרית החמורה שגורם הרצח אל הטומאה הריטואלית‬
‫שגורם המוות בכלל‪ ,‬כדרך שעשו פילון ויוספוס‪ .‬אפשר אפוא שנימוקם של‬
‫פילון ויוספוס לטומאת המת הוא נימוק עתיק‪ ,‬שהיה רווח גם בחוגו של בעל‬
‫המגילה‪ .‬ייתכן גם שההדגשה של טומאת הרוצח בספרות הבית השני מושפעת‬

                                  ‫מדגש דומה בתרבות היוונית–ההלניסטית‪16.‬‬
‫כפי שהעיר ידין‪ ,‬יש כאן גם רמיזה לדברים כא כג‪ ,‬שעניינו איסור ההלנה‬
‫של התלוי‪ֹ‘ :‬לא ָת ִלין נִ ְב ָלתֹו ַעל ָה ֵעץ ּ ִכי ָקבֹור ּ ִת ְקּ ְב ֶרּנּו ּ ַבּיֹום ַההּוא ּ ִכי ִק ְל ַלת‬
‫ֱאֹל ִהים ּ ָתלּוי וְֹלא ְת ַטּ ֵמא ֶאת ַא ְד ָמ ְתָך ֲאׁ ֶשר ה' ֱאֹל ֶהיָך ֹנ ֵתן ְלָך נַ ֲח ָלה'‪ 17.‬אם אמנם‬
‫רמז המחבר גם לכתוב הזה‪ ,‬אולי יש כאן הנמקה חבויה נוספת של טומאת המת‪.‬‬
‫חובת הקבורה במקרה המיוחד של התלוי נועדה למנוע את ביזיונו‪ ,‬שיש בו‬
‫מעין גידוף כלפי שמים‪ 18.‬טומאת המת במקרים אחרים‪ ,‬גם היא מחייבת זירוז‬
‫הקבורה וציון נאות של מקומה‪ ,‬וכך מונעת את ביזיון המת ואת חילול השם‪19.‬‬

                                ‫פילון‪ ,‬חוקים ג‪( 205 ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .)125‬ראו להלן‪ ,‬פרק ג‪ ,‬ב‪.1‬‬   ‫‪1	 4‬‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬נגד אפיון ב‪( 205 ,‬א‪ ,‬עמ' סד)‪ .‬ראו דיונו של כשר‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪,498‬‬          ‫‪1	 5‬‬
‫והספרות שהביא‪ ,‬בשאלה אם משפט זה הוא תוספת מאוחרת‪ .‬לאור דיוננו כאן נראית דעת‬
                                                                                         ‫‪1	 6‬‬
             ‫כשר‪ ,‬שבכל זאת יש לייחס את המשפט ליוספוס‪ .‬ראו עוד להלן‪ ,‬פרק ג‪ ,‬א‪.2‬‬           ‫‪	17‬‬
                                                    ‫ראו פארקר‪ ,‬מיאזמה‪ ,‬עמ' ‪.143-104‬‬      ‫‪	18‬‬

‫גרשון ברין ראה דווקא בפסוק זה את המקור ללשון המגילה‪ .‬ברין‪ ,‬השימוש במקרא‪ ,‬עמ'‬             ‫‪	19‬‬
                                                                               ‫‪.228-227‬‬

‫עם זה‪ ,‬יש לזכור שמגילת המקדש פירשה את הביטוי 'כי קללת אלהים תלוי' לא כנימוק‬
‫לאיסור ההלנה של התלוי‪ ,‬שביזיונו הוא חילול השם‪ ,‬כי אם כנימוק לעונש התלייה‪ .‬ראו‬
‫מגילת המקדש סד‪( 13-7 :‬מהדורת קימרון‪ ,‬עמ' ‪ .)89‬ספרות מחקר רחבה עסקה בפסקה‬
‫הזאת‪ .‬סקירה קצרה של הנושא והפניות ביבליוגרפיות ראו אצל שמש‪ ,‬עונשים וחטאים‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.20-18‬‬
‫על השפעות מקראיות נוספות ראו הפניותיו של ידין‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬ידין‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪,147‬‬

                                               ‫ליחזקאל ח יג; ויקרא יח ג; דברים יב לא‪.‬‬

‫] ‪[ 62‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77