Page 76 - ורד נועם סופי לאתר
P. 76

‫פרק ב‬

‫מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו‪ 34.‬יצא‪ ,‬אין מחזירין אותו'‪35.‬‬
‫על ירושלים שנינו‪‘ :‬אין מולינין בה את המת ואין מעמידין בתוכה עצמות אדם‬
‫[…] ואין מקימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיו שם‬

                                                ‫מימות הנביאים הראשונים'‪36.‬‬
‫ועוד‪ ,‬בשני התלמודים הובאה דרשת ר' אבהו‪ ,‬הלומד מפסוקי ערי הלויים‬
‫(במדבר לה) ש'לא היו קוברין בתחום ערי הלויים'‪‘ :‬ומניין שלא יהו קוברין בערי‬
‫הלוים‪ ,‬ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינה "ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל‬
‫חייתם" — לחיים ניתנו‪ ,‬ולא לקבורה ניתנו'‪ 37.‬מכאן הסיק ידין‪ ,‬שלשיטת חז"ל‬

‫המשפט 'מסבבין לתוכן מת עד שירצו' התפרש בידי הרמב"ם בהיתר קבורה (מותנה‬                     ‫‪3	 4‬‬
‫ברצונם של אנשי העיר) ולא בהיתר לוויה והספד‪ .‬ראו פירוש הרמב"ם למשנה‪ ,‬והלכות‬                ‫‪3	 5‬‬
‫בית הבחירה ז‪ ,‬יג‪ ,‬והראב"ד וכסף משנה‪ ,‬שם‪ ,‬והצעתו של אלון‪ ,‬השכבה‪ ,‬עמ' ‪109-108‬‬               ‫‪3	 6‬‬
‫לגבי גרסת הרמב"ם במשנה‪ .‬לפירוש אחר בפסקה זו במשנה ראו אלבק‪ ,‬משנה‪ ,‬טהרות‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,508‬ואינו נראה כפשט המשנה‪ .‬ראו גם ליברמן‪ ,‬תו"ר‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .190‬על הכנסה‬                 ‫‪	37‬‬

                      ‫והשהייה של המת ב'מחיצות' הקדושה השונות ראו להלן‪ ,‬סעיף ה‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬כלים א ז‪ .‬ראו גם תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא א יד (עמ' ‪ ;)570‬השוו ספרי זוטא ה‪ ,‬ב‬
‫(עמ' ‪ .)228‬יש סבורים ש'עיירות המוקפות חומה' בפי חז"ל הוא מונח ארכאי שאין כוונתו‬

                              ‫אלא לירושלים‪ .‬ראו קרויס‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬עמ' ‪ ,93‬וראו להלן‪.‬‬
‫תוספתא‪ ,‬נגעים ו ב (עמ' ‪ .)625‬על ההקפדה באיסור הלנת המת בירושלים ועל פשר האיסור‬
‫על העמדת עצמות ראו ליברמן‪ ,‬תו"ר‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .191-190‬בראשית המאה העשרים נחלקו‬
‫קרויס וביכלר בעניין רשימת מעלותיה המיוחדות של ירושלים (ראו תוספתא‪ ,‬נגעים ו א‪-‬ב‬
‫[עמ' ‪ ;]625‬בבלי‪ ,‬בבא קמא פב ע"ב; אבות דרבי נתן נו"א‪ ,‬לה [עמ' ‪ ;]104‬אבות דרבי נתן‬
‫נו"ב‪ ,‬לט [עמ' ‪ ,)]107‬ובהן גם איסור הלנת המת וקבורתו‪ ,‬אם נאמרו להלכה בלבד (קרויס)‬
‫או נהגו בפועל (ביכלר)‪ ,‬ואם יסודן בהלכות טומאה וטהרה (ביכלר) או בתקנות עירוניות‬
‫שעניינן היגיינה ו'תקנת העולם ויישובו' (קרויס)‪ .‬ראו קרויס‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬עמ' ‪;113-92‬‬
‫ביכלר‪ ,‬טהרת ירושלים‪ ,‬א; הנ"ל‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ .‬פינקלשטיין‪ ,‬ההלכות‪ ,‬שיער שההלכות בברייתא‬
‫נתחדשו בימי המרד הגדול לתקנת הציבור הגדול שהתאסף בעיר‪ .‬לשיטתו‪ ,‬התרחש פינוי‬
‫הקברים בפועל בזמן המרד בשל חשש טומאה וצורך בשטח פנוי גם יחד‪ .‬גוטמן‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫שב לנושא זה בשנות השישים של המאה העשרים (בלא שהכיר את הספרות שקדמה לו)‪.‬‬
‫אף הוא הניח שמדובר ברשימה של תקנות שחלקן פיקטיביות וחלקן מאוחרות מימי הבית‪,‬‬
‫וכי רובן לא התקיימו מעולם‪ .‬בכלל זה שיער‪ ,‬שגם האיסור על קבורת המת ופינוי קברים‬
‫לא נהגו בפועל בירושלים של ימי הבית‪ .‬כהנא‪ ,‬הלכות ירושלים‪ ,‬שב וטען לקדמותן של‬

                                                       ‫הלכות אלה והניח שנהגו למעשה‪.‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬מכות ב ח‪ ,‬לב ע"א (עמ' ‪ =( )1338‬ירושלמי‪ ,‬ערובין ה ד‪ ,‬כב ע"ד [עמ' ‪,]476‬‬
‫ובמהדורת האקדמיה סומן שם כייתור במסירה); בבלי‪ ,‬מכות יב ע"א; מגילת המקדש‪,‬‬

                                                                       ‫ידין‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬

‫] ‪[ 66‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81