Page 76 - ורד נועם סופי לאתר
P. 76
פרק ב
מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו 34.יצא ,אין מחזירין אותו'35.
על ירושלים שנינו‘ :אין מולינין בה את המת ואין מעמידין בתוכה עצמות אדם
[…] ואין מקימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיו שם
מימות הנביאים הראשונים'36.
ועוד ,בשני התלמודים הובאה דרשת ר' אבהו ,הלומד מפסוקי ערי הלויים
(במדבר לה) ש'לא היו קוברין בתחום ערי הלויים'‘ :ומניין שלא יהו קוברין בערי
הלוים ,ר' אבהו בשם ר' יוסי בר חנינה "ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל
חייתם" — לחיים ניתנו ,ולא לקבורה ניתנו' 37.מכאן הסיק ידין ,שלשיטת חז"ל
המשפט 'מסבבין לתוכן מת עד שירצו' התפרש בידי הרמב"ם בהיתר קבורה (מותנה 3 4
ברצונם של אנשי העיר) ולא בהיתר לוויה והספד .ראו פירוש הרמב"ם למשנה ,והלכות 3 5
בית הבחירה ז ,יג ,והראב"ד וכסף משנה ,שם ,והצעתו של אלון ,השכבה ,עמ' 109-108 3 6
לגבי גרסת הרמב"ם במשנה .לפירוש אחר בפסקה זו במשנה ראו אלבק ,משנה ,טהרות,
עמ' ,508ואינו נראה כפשט המשנה .ראו גם ליברמן ,תו"ר ,ג ,עמ' .190על הכנסה 37
והשהייה של המת ב'מחיצות' הקדושה השונות ראו להלן ,סעיף ה.
משנה ,כלים א ז .ראו גם תוספתא ,כלים בבא קמא א יד (עמ' ;)570השוו ספרי זוטא ה ,ב
(עמ' .)228יש סבורים ש'עיירות המוקפות חומה' בפי חז"ל הוא מונח ארכאי שאין כוונתו
אלא לירושלים .ראו קרויס ,קדמוניות ,עמ' ,93וראו להלן.
תוספתא ,נגעים ו ב (עמ' .)625על ההקפדה באיסור הלנת המת בירושלים ועל פשר האיסור
על העמדת עצמות ראו ליברמן ,תו"ר ,ג ,עמ' .191-190בראשית המאה העשרים נחלקו
קרויס וביכלר בעניין רשימת מעלותיה המיוחדות של ירושלים (ראו תוספתא ,נגעים ו א-ב
[עמ' ;]625בבלי ,בבא קמא פב ע"ב; אבות דרבי נתן נו"א ,לה [עמ' ;]104אבות דרבי נתן
נו"ב ,לט [עמ' ,)]107ובהן גם איסור הלנת המת וקבורתו ,אם נאמרו להלכה בלבד (קרויס)
או נהגו בפועל (ביכלר) ,ואם יסודן בהלכות טומאה וטהרה (ביכלר) או בתקנות עירוניות
שעניינן היגיינה ו'תקנת העולם ויישובו' (קרויס) .ראו קרויס ,קדמוניות ,עמ' ;113-92
ביכלר ,טהרת ירושלים ,א; הנ"ל ,שם ,ב .פינקלשטיין ,ההלכות ,שיער שההלכות בברייתא
נתחדשו בימי המרד הגדול לתקנת הציבור הגדול שהתאסף בעיר .לשיטתו ,התרחש פינוי
הקברים בפועל בזמן המרד בשל חשש טומאה וצורך בשטח פנוי גם יחד .גוטמן ,ירושלים,
שב לנושא זה בשנות השישים של המאה העשרים (בלא שהכיר את הספרות שקדמה לו).
אף הוא הניח שמדובר ברשימה של תקנות שחלקן פיקטיביות וחלקן מאוחרות מימי הבית,
וכי רובן לא התקיימו מעולם .בכלל זה שיער ,שגם האיסור על קבורת המת ופינוי קברים
לא נהגו בפועל בירושלים של ימי הבית .כהנא ,הלכות ירושלים ,שב וטען לקדמותן של
הלכות אלה והניח שנהגו למעשה.
ירושלמי ,מכות ב ח ,לב ע"א (עמ' =( )1338ירושלמי ,ערובין ה ד ,כב ע"ד [עמ' ,]476
ובמהדורת האקדמיה סומן שם כייתור במסירה); בבלי ,מכות יב ע"א; מגילת המקדש,
ידין ,א ,עמ' .250
] [ 66