Page 79 - ורד נועם סופי לאתר

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫העיר מקברים'‪ 48.‬לדעתם פונו הקברים בעת שנבנתה החומה הראשונה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה בימיהם של השליטים החשמונאיים יונתן או שמעון‪ ,‬שכן המערות היו‬
‫ממש לרגלי החומה הזאת‪ 49.‬אפשר שבידנו ידיעה על פינוי קברים‪ ,‬ודווקא‬
‫‘קבר המלך'‪ ,‬גם בתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬אולי בימי התנאים‪ .‬כתובת עוזיה מלך‬
‫יהודה מלמדת על העברת עצמותיו ממקומן המקורי למקום אחר‪ 50.‬ייתכן שאף‬
‫זה פינוי מן הטעם של הרחקת הטומאה מן העיר‪ ,‬כשיטה שניסח לאחר זמן‬
‫ר' עקיבא‪‘ :‬אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין'‪ .‬אכן גם ר' עקיבא הודה שבקברי‬
‫בית דוד ‘לא נגע בהן אדם מעולם'‪ ,‬אבל עוזיה לא נקבר בקברי בית דוד‪51.‬‬
‫ואולם עדות זו מכרעת פחות‪ ,‬שכן מקומו המקורי של הקבר‪ ,‬המקום שהועבר‬

‫אליו‪ ,‬הזמן ונסיבות ההעברה עלומים‪52.‬‬
‫מסורת ששרדה בספרות חז"ל בגרסאות שונות מספרת על פעולת‬
‫טיהור מטומאת מתים שנעשתה בטבריה בשיאה של תקופת התנאים ביזמת‬
‫ר' שמעון בר יוחאי‪ .‬לפי סיפור זה רווחה ההקפדה בהרחקת המתים לפחות עד‬

‫ברושי‪ ,‬ברקאי‪ ,‬גיבסון‪ ,‬הציטוט מעמ' ‪ ,29‬תודתי לפרופ' חנן אשל על מראה המקום‪ .‬התגלו‬ ‫‪ 48‬‬
‫שם שלוש מערות‪ ,‬אולם השלישית נמצאה סתומה ולא ניתנה לחפירה‪.‬‬ ‫‪4 9‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬ ‫‪ 50‬‬
‫סוקניק‪ ,‬עוזיה; אפשטיין‪ ,‬עוזיה‪.‬‬ ‫‪5 1‬‬

‫ראו דברי הימים ב‪ ,‬כו כג; תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא א יד (עמ' ‪ ;)570‬סוקניק‪ ,‬עוזיה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪5 2‬‬
‫‪ ;291‬אפשטיין‪ ,‬עוזיה‪ ,‬עמ' ‪ .293‬אפשטיין הציע שפינוי עצמות עוזיה בפועל הוא שהוליד‬
‫את מחלוקת ר' עקיבא וחכמים (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)294‬וכי האזהרה שבמכילתא לדברים על שינוי‬

‫מקום קברם של מלך ונביא אף היא תגובה על מעשה זה‪.‬‬
‫ראו סוקניק‪ ,‬עוזיה; אפשטיין‪ ,‬עוזיה; לוריא‪ ,‬עוזיה; גוטמן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ 260‬והערה‬
‫‪ ;15‬ליברמן‪ ,‬תוכ"פ‪ ,‬י‪ ,‬עמ' ‪ 339‬הערה ‪ ,52‬שסברו שיש ראיה מכתובת זו לעניין פינוי‬
‫קברים מטעמי טומאה‪ .‬סוקניק תיארך את הכתובת לסוף תקופת החשמונאים‪ .‬לוריא ייחס‬
‫את העברת העצמות לזמנו של יוחנן הורקנוס‪ .‬לעומתם‪ ,‬ברושי‪ ,‬ברקאי‪ ,‬גיבסון‪ ,‬עמ' ‪,32‬‬
‫קיבלו את התיארוך הפלאוגרפי המאוחר יותר של אביגד (שם‪ ,‬עמ' ‪ 32‬והערה ‪ ,)35‬והניחו‬
‫שזמן העברתו של קבר עוזיה מאוחר מזמן פינוי הקברים האחרים‪ ,‬ועל כן אף מניעיו‬
‫שונים‪ .‬ראו גם ברקאי וקלונר‪ ,‬קברי ירושלים‪ .‬לטעמי‪ ,‬אין הכרח במסקנה אחרונה זו‪.‬‬
‫גם אם הכתובת היא מן המאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬כפי שהציע אביגד ובעקבותיו ברושי‪,‬‬
‫ברקאי וגיבסון‪ ,‬מתברר דווקא שלפנינו עדות לפינוי קברים מחמת הטומאה עוד בתקופת‬
‫התנאים‪ .‬אפשרות זו מתאששת מן המקורות התנאיים שסקרנו‪ .‬מכאן שפינוי הקברים מן‬
‫הערים הוא נוהג רווח ועתיק‪ ,‬שהוכר מימי החשמונאים ועד ימי ר' עקיבא וחבריו‪ ,‬וכנראה‬

‫שעדיין התקיים בימיהם של אמוראי ארץ–ישראל‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪.‬‬

‫] ‪[ 69‬‬