Page 83 - ורד נועם סופי לאתר
P. 83
טומאת המת בספרות קומראן
המקדש ,אף שאינה נאמרת במפורש ,ואפשר שרווחה בחוגים רחבים .בזמן מן
הזמנים ביקשו חכמים להקל באיסור הזה .לפיכך צומצם מדרש ההלכה הקדום
מתחומיהן של כל הערים אל ערי הלויים בלבד ,וכך נתרוקן למעשה מתוכן,
שכן בימיהם של חז"ל לא הייתה למונח הרפאים המקראי הזה משמעות מעשית.
התפיסה המגבילה את איסור הקבורה רק ל'ערי חומה' התנסחה באופן מופשט
גם במסגרת רשימת הקדושות במסכת כלים במשנה.
ראיה להשערה זו מן העובדה שערי הלויים שמשו בהלכה העתיקה בניין–
אב בתחומי הלכה נוספים .מערי הלויים נלמד תחום שבת בכל ערי ישראל,
הן בהלכה הכתתית הן בעולמם של חז"ל ,ומעולם לא מצאנו שיגבילו דין זה
ל'ערי לויים' בלבד 67.צמצום הדרשה וההלכה בנושא הקבורה מכלל ערי ישראל
אל ערי לויים בלבד הוא כנראה אחד הביטויים של המגמה הפרושית–התנאית
הכללית שתוארה לעיל להגביל את כל ציוויי הרחקת הטומאה שבתורה אל
המקדש והכהונה בלבד במישור התאורטי ,אף שבפועל ,במישור המעשי,
הוסיפה הזהירות בטהרה להתקיים גם בחיי החולין.
לסיכום :התורה מלמדת שהמת והקבר מטמאים ,אך בשום מקום בתורה
לא נאסרה ההיטמאות מלכתחילה על מי שאינו כוהן או נזיר .בכתוב גם לא
נאמר דבר על הרחקת המת והקבר ממושב החיים .הרמז היחיד לחובה להוציא
מתים אל מחוץ למחנה עולה מסיפור מותם של נדב ואביהוא ,אף כי שם היו
הגופות מוטלות במשכן עצמו (ויקרא י ד-ה) .מספר במדבר יט משתמע ,שאת
מי שנטמא במת אין להרחיק ממחנה ישראל .אפילו בפסוקי במדבר יט יג,
כ ,האוסרים לפי פשוטם את שהייתו של אדם במצב מתמשך של טומאת מת
במחנה ,מנומק האיסור בחרדה לקדושת המשכן ולא למרחב החולין 68.למרות
כל זה נשקף ממגילת המקדש ,כמו גם מן ההלכה התנאית הקדומה ,איסור חמור
על קבורה בערים ובבתים .בשני הקורפוסים מתועדת הסתייגות חריפה ממנהגם
של נכרים שלא הקפידו בכך .העדות ההלכתית וההיסטוריוגרפית ,בצירוף
הממצא הארכאולוגי ,מלמדים על פינוי קברים משהתקרבה אליהם העיר .מנהג
זה הוסיף להתקיים גם דורות רבים לאחר החורבן .ניכר אפוא שחומרות אלה היו
משותפות מקדמת דנא לכל החוגים היהודיים בימי הבית השני.
ראו ברית דמשק י( 21 :מהדורת קימרון ,עמ' ;)29יא( 6-5 :שם ,עמ' ;)31משנה ,סוטה ה 6 7
ג ,וראו דיונו של שיפמן ,הלכה ,עמ' .104-99ראו גם ירושלמי ,ערובין ה ד ,כב ע"ד (עמ' 6 8
)476שצוטט לעיל' :כלום למדו לתחום שבת לא מתחום ערי הלוים?'.
כפי שהדגיש מילגרום .ראו לעיל ,פרק א ,ב.5
] [ 73