Page 83 - ורד נועם סופי לאתר
P. 83

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫המקדש‪ ,‬אף שאינה נאמרת במפורש‪ ,‬ואפשר שרווחה בחוגים רחבים‪ .‬בזמן מן‬
‫הזמנים ביקשו חכמים להקל באיסור הזה‪ .‬לפיכך צומצם מדרש ההלכה הקדום‬
‫מתחומיהן של כל הערים אל ערי הלויים בלבד‪ ,‬וכך נתרוקן למעשה מתוכן‪,‬‬
‫שכן בימיהם של חז"ל לא הייתה למונח הרפאים המקראי הזה משמעות מעשית‪.‬‬
‫התפיסה המגבילה את איסור הקבורה רק ל'ערי חומה' התנסחה באופן מופשט‬

                          ‫גם במסגרת רשימת הקדושות במסכת כלים במשנה‪.‬‬
‫ראיה להשערה זו מן העובדה שערי הלויים שמשו בהלכה העתיקה בניין–‬
‫אב בתחומי הלכה נוספים‪ .‬מערי הלויים נלמד תחום שבת בכל ערי ישראל‪,‬‬
‫הן בהלכה הכתתית הן בעולמם של חז"ל‪ ,‬ומעולם לא מצאנו שיגבילו דין זה‬
‫ל'ערי לויים' בלבד‪ 67.‬צמצום הדרשה וההלכה בנושא הקבורה מכלל ערי ישראל‬
‫אל ערי לויים בלבד הוא כנראה אחד הביטויים של המגמה הפרושית–התנאית‬
‫הכללית שתוארה לעיל להגביל את כל ציוויי הרחקת הטומאה שבתורה אל‬
‫המקדש והכהונה בלבד במישור התאורטי‪ ,‬אף שבפועל‪ ,‬במישור המעשי‪,‬‬

                           ‫הוסיפה הזהירות בטהרה להתקיים גם בחיי החולין‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬התורה מלמדת שהמת והקבר מטמאים‪ ,‬אך בשום מקום בתורה‬
‫לא נאסרה ההיטמאות מלכתחילה על מי שאינו כוהן או נזיר‪ .‬בכתוב גם לא‬
‫נאמר דבר על הרחקת המת והקבר ממושב החיים‪ .‬הרמז היחיד לחובה להוציא‬
‫מתים אל מחוץ למחנה עולה מסיפור מותם של נדב ואביהוא‪ ,‬אף כי שם היו‬
‫הגופות מוטלות במשכן עצמו (ויקרא י ד‪-‬ה)‪ .‬מספר במדבר יט משתמע‪ ,‬שאת‬
‫מי שנטמא במת אין להרחיק ממחנה ישראל‪ .‬אפילו בפסוקי במדבר יט יג‪,‬‬
‫כ‪ ,‬האוסרים לפי פשוטם את שהייתו של אדם במצב מתמשך של טומאת מת‬
‫במחנה‪ ,‬מנומק האיסור בחרדה לקדושת המשכן ולא למרחב החולין‪ 68.‬למרות‬
‫כל זה נשקף ממגילת המקדש‪ ,‬כמו גם מן ההלכה התנאית הקדומה‪ ,‬איסור חמור‬
‫על קבורה בערים ובבתים‪ .‬בשני הקורפוסים מתועדת הסתייגות חריפה ממנהגם‬
‫של נכרים שלא הקפידו בכך‪ .‬העדות ההלכתית וההיסטוריוגרפית‪ ,‬בצירוף‬
‫הממצא הארכאולוגי‪ ,‬מלמדים על פינוי קברים משהתקרבה אליהם העיר‪ .‬מנהג‬
‫זה הוסיף להתקיים גם דורות רבים לאחר החורבן‪ .‬ניכר אפוא שחומרות אלה היו‬

               ‫משותפות מקדמת דנא לכל החוגים היהודיים בימי הבית השני‪.‬‬

‫ראו ברית דמשק י‪( 21 :‬מהדורת קימרון‪ ,‬עמ' ‪ ;)29‬יא‪( 6-5 :‬שם‪ ,‬עמ'‪ ;)31‬משנה‪ ,‬סוטה ה‬       ‫‪6	 7‬‬
‫ג‪ ,‬וראו דיונו של שיפמן‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪ .104-99‬ראו גם ירושלמי‪ ,‬ערובין ה ד‪ ,‬כב ע"ד (עמ'‬    ‫‪6	 8‬‬

                   ‫‪ )476‬שצוטט לעיל‪' :‬כלום למדו לתחום שבת לא מתחום ערי הלוים?'‪.‬‬
                                           ‫כפי שהדגיש מילגרום‪ .‬ראו לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ב‪.5‬‬

‫] ‪[ 73‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88