Page 86 - ורד נועם סופי לאתר
P. 86

‫פרק ב‬

‫ַהּ ָבא ֶאל ָה ֹא ֶהל וְכָל ֲאׁ ֶשר ּ ָב ֹא ֶהל יִ ְט ָמא ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים'‪ .‬בעל המגילה הפך את סדר‬
‫הפסוק‪ 73,‬ואת ה'אהל' המיר לבית‪ ,‬כפי שתרגמו השבעים כאן ‘בית' ולא ‘אהל'‬

  ‫(‪ 74.)oik0 i/a‬כיוצא בזה גורס יוספוס שבית המת — ולא אהל המת — נטמא‪75.‬‬
‫גם ההלכה התנאית הרחיבה את דין ה'אהל' ה'מביא את הטומאה' (= מחיל‬
‫את הטומאה על הכלים והאנשים שבתוכו במחיצת המת)‪ .‬כאמור‪ ,‬בנקודה זו‬
‫התעלם ידין מקיומו של הבדל יסודי בין ההלכה התנאית לבין מגילת המקדש‪.‬‬
‫ההשוואה אל מגילת המקדש היא המעמידה אותנו על עצמת החידוש במונחי‬
‫היסוד התנאיים‪ .‬הלכות התנאים אינן מחילות את דין האהל על בית בלבד‪ ,‬כי‬
‫אם כמעט על כל דבר המאהיל‪ ,‬כפי שניסחו זאת מדרשי ההלכה‪‘ :‬מנ' לעשות‬
‫כל המאהילין כאהל'‪‘ 76,‬שאמר "תורת" — תורת האהל‪ ,‬כל המאהילים'‪ 77.‬כך‬
‫נחשבים ל'אהל' אדם וכלים‪‘ 78,‬הבתים והבורות [הח]ווחים והמערות'‪ 79,‬תיבה‪,‬‬
‫שידה ומגדל‪ ,‬בור ספינה‪ ,‬סדין ומחצלת‪ ,‬בהמות וחיות‪ ,‬צמחים ודברי מאכל‬
‫מסוימים‪ ,‬שובכות וסלעים‪ ,‬אילן המסך על הארץ והרבה כיוצא בהם‪ 80.‬מאהילים‬

‫ראו שיפמן‪ ,‬טומאת מתים‪ ,‬עמ' ‪ ,140‬ומה שהעיר שם על ההבדל בין פרשנות המגילה‪,‬‬                 ‫‪7	 3‬‬
‫ש'כל הבא' ו'כל אשר באהל' הם בני אדם‪ ,‬לבין שיטת חז"ל ש'כל הבא' פירושו בני אדם‬
                                                                                         ‫‪	74‬‬
                                                        ‫ו'כל אשר באהל' פירושו חפצים‪.‬‬     ‫‪	75‬‬
                                                                  ‫ידין‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.152-150‬‬  ‫‪7	 6‬‬
                                                                                         ‫‪	77‬‬
                                ‫נגד אפיון ב‪( 205 ,‬א‪ ,‬עמ' סג‪-‬סד)‪ .‬ראו להלן‪ ,‬פרק ג‪ ,‬א‪.2‬‬
                                                            ‫ספרי במדבר קכו (עמ' ‪.)161‬‬    ‫‪7	 8‬‬
                                                                                         ‫‪	79‬‬
‫ספרי זוטא יט‪ ,‬יד (עמ' ‪ ;310‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ .)219‬הספרי זוטא מרבה רשימה ארוכה‬        ‫‪8	 0‬‬
‫של מאהילים מן המילה ‘תורת' (כך בקטע הגניזה‪ .‬אפשר שיש להגיה‪‘ :‬שאמר‪" :‬תורה" —‬
‫תורת האהל'‪ ,‬מעין זה במהדורת הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ,)310‬וממעט אחרים מן המילה ‘זאת'‪ .‬דרכי‬
‫הדרשה של הספרי והספרי זוטא כאן טיפוסיים לדרכם הדרשנית בכלל‪ .‬הספרי — דבי ר'‬
‫ישמעאל — דורש קל וחומר (ממצורע)‪ ,‬בעוד הספרי זוטא — דבי ר' עקיבא — לומד ריבוי‬

                                                              ‫ומיעוט מן הפסוק המקומי‪.‬‬
                        ‫'אדם וכלים נעשים אוהלים לטמא'‪ ,‬משנה‪ ,‬אהלות ו א (עמ' ‪.)44‬‬

                                ‫ספרי זוטא יט‪ ,‬יד (עמ' ‪ ;310‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪.)219‬‬
‫ראו משנה‪ ,‬אהלות פרק ח (עמ' ‪ .)66-59‬ראו גם רמב"ם‪ ,‬הלכות טומאת מת‪ ,‬פרק יג‪.‬‬
‫למאהילים נוספים ולפרטי דיניהם ראו בעיקר משנה‪ ,‬אהלות פרקים ו‪ ,‬ט (עמ' ‪,53-44‬‬
‫‪ ;)76-66‬וכן ספרי זוטא יט‪ ,‬יד (עמ' ‪ ;310‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ .)220-219‬דרשת הספרי‬
‫בדבר ‘כל המאהילים' הנלמדים ממצורע (ראו בהערות לעיל) מנוגדת לכאורה לשיטת‬
‫ר' יהודה‪‘ :‬כל שאינו בידי אדם אינו אהל' (משנה‪ ,‬אהלות ג ז [עמ' ‪ ,]32‬וראו עליה להלן)‪.‬‬
‫דעת ר' יהודה צומצמה בסוגיית סוכה כא ע"א‪ ,‬ובתוספות על אתר ד"ה ‘יליף'‪ ,‬יישבוה‬
‫עם דרשת הספרי‪ .‬דרשת הספרי זוטא הנ"ל‪ ,‬הממעטת ֵמאהילה כותל שהוטה מאליו‪ ,‬היא‬

‫] ‪[ 76‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91