Page 89 - ורד נועם סופי לאתר
P. 89
טומאת המת בספרות קומראן
שיוצרים מטלטלים המאהילים 91.מכל מקום ,מכאן עולה שעצם ההרחבה של
דין אהילה למטלטלים ,ולכל הפחות לכל שיש בעוביו טפח ,הוכרה כבר בזמנם
של בית הלל ובית שמאי ,ולא נחלקו אלא אם להחמיר בשיעורה .על כן גם אם
נבקש לאחר את החומרה שהרחיבה את הגדרת האהל אל אחרי זמנה של מגילת
המקדש ,לא נוכל לאחרה לימיהם של פילון ויוספוס .גם לשיטתו של רובינשטין
התפתח ה'אהל' הרבני בראשיתה של תקופת התנאים או לפניה ,שכן תפיסה זו
מונחת בבסיס הדיון התנאי ואין עליה חולק92 .
דומה שיש לשחזר בחברה היהודית של שלהי ימי הבית עמדות חלוקות
באופן קיצוני בשאלת היקפו של דין אהל .בחוגי התנאים המוקדמים — בית
הלל ובית שמאי — שררה הרחבה קיצונית ,עד כדי הפשטה מוחלטת ,של המונח
המקראי ‘אהל' ,בעוד אצל חוגים אחרים ,ובהם כת מדבר יהודה ,הובן האהל
כמקום מגורים סטנדרטי בלבד .נראה שהדיו של ויכוח זה נשמעו גם בתוך
עולמם של חכמים פנימה .השקפה מצמצמת שאינה רחוקה מזו של הכת שרדה
גם בתוך הספרות התנאית .לשיטת ר' יהודה‘ :כל שאינו בידי אדם אינו אהל'93.
זוהי חריגה של ממש מן ההלכה הרווחת המרבה את כל המאהילים ,ואמנם היא
סויגה בספרות התנאית והאמוראית כאחד 94.הדעת נותנת שר' יהודה ,מוסרן
של מסורות הלכתיות עתיקות וחריגות ,פעמים ממשנתו של ר' אליעזר בן
על כל העניין ראו משנה ,כלים יז ח; אהלות טז א (עמ' ;)116תוספתא ,שבת א יח (עמ' 91
;)4אהלות טו יב (עמ' ;)613ירושלמי ,שבת א ד ,ג ע"ג (עמ' ;)371בבלי ,שבת טז ע"ב-יז 9 2
ע"א. 93
רובינשטין ,קונספציות מופשטות ,עמ' .70 ,40ראיה מעניינת נוספת לקדמותה של תפיסת 9 4
ה'אהל' התנאית הביא מקובי ,ריטואל ,עמ' ,28-24מתוך משנה ,פרה ג ב-ג .משניות אלה
מתארות את הזהירות שננקטה מפני אהילה על 'קבר התהום' בתהליך ההכנה של מי אפר
הפרה האדומה .מקובי רואה במשנה זו תיאור אותנטי בעיקרו של הליך שאכן התנהל בימי
הבית ,ומסיק מכאן שדרכי האהילה המתוארות בספרות חז"ל היו מוכרות כבר בימי בית
שני .גם ניוזנר משייך את הרחבת מושג האהילה לתקופת הבית השני .ראו למשל ניוזנר,
המשנה ,עמ' .104-103
משנה ,אהלות ג ז (עמ' .)32
לפנינו בסוף אותה משנה' :ומודה בשקיפים ובסלעים' ,השוו תוספתא ,אהלות ה ד (עמ'
,)602ויש סבורים שהיא הלכה חיצונית שחדרה לתוך המשנה .ראו אפשטיין ,המשנה ,עמ'
;824גולדברג ,אהלות ,עמ' ,32והחילופים בכתבי היד בסוגיית סוכה כא ע"א בין 'תניא
נמי הכי' ו'דיקא נמי' בהבאת הלכה זאת .סוגיה בבלית זו בסוכה ,אף היא ממתנת במידה
ניכרת את החריגות בדעת ר' יהודה.
] [ 79
