Page 306 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 306

‫‪ 304‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫השמיני לאיטליה וחסימת השווקים הצרפתים בפני סוחרים פלורנטינים‪ 138.‬בעיר שררה‬
‫אווירה של משבר פוליטי‪ ,‬עם התחזקותם של יריביה הפוליטיים של משפחת מדיצ'י אשר‬
‫נדחקו עד כה מעמדות המפתח בעיר‪ 139,‬ובעקבות כשלונה של מדיניות החוץ של פיירו דה‬

                             ‫מדיצ'י )‪ ,)Piero de Medici‬מול הפולשים הצרפתים‪140.‬‬
‫את שהתרחש בפירנצה בתחום החברתי כלכלי ובתחום הפוליטי ניתן לתאר כמעבר‬
‫מקבוצה ‪( A‬הסוחרים ובעלי המלאכה העצמאיים; המשפחות העשירות המשפיעות על הנהגת‬
‫העיר) לקבוצה ‪( B‬אובדן העצמאות הכלכלית של האזרחים; דחיקת המשפחות העשירות‬
‫מעמדות המפתח בידי המדיצ'ים)‪ .‬המהפכה‪ ,‬שבמהלכה הודח פיירו‪ 141,‬והעיר שבה להיות‬
‫רפובליקה‪ ,‬שינתה את המצב הפנימי בעיר ואת יחסי הכוחות בה‪ ,‬אך עלתה לה במחיר של‬
‫דחייה ובידוד מצידן של המדינות האיטלקיות האחרות‪ ,‬מבחינה זו הייתה פירנצה לחלק‬
‫המנודה והמבודד של איטליה והיא הוגדרה ככזו על ידי הגורמים החיצוניים ולא על ידי‬
‫גבולות שהיא קבעה לעצמה‪ ,‬בדומה למצבה של קבוצה ‪ 142.D‬עתה נכנס סאבונרולה לתמונה‪,‬‬
‫העניק פרשנות משיחית למציאות החדשה והציג את פירנצה כ"ירושלים החדשה"‪ ,‬כעיר‬
‫שנבחרה על ידי האל להינצל מן המלחמה הקשה שסביבה‪ ,‬ולהוות את היסוד שממנו יבנו‬

                                          ‫כנסיה ועולם מתוקנים ושלמים יותר‪143.‬‬
‫בחינת המצב החברתי–הכלכלי–הפוליטי באיטליה עצמה בשנות העשרים והשלושים של‬
‫המאה השש עשרה כדי לעמוד על הגורמים מדוע לא התעוררו בה תנועות משיחיות בשנים‬
‫אלו‪ ,‬חורגת מגבולותיה של עבודה זו‪ ,‬ואזכיר רק כי הכתרתו של קרל החמישי לקיסר בידי‬
‫האפיפיור בבולוניה בשנת ‪ ,1530‬נתפשה כאירוע המבטיח שקט ויציבות לשנים רבות‪144.‬‬

                    ‫אולם אנסה להציג בקצרה את המצב בחברה היהודית בשנים אלו‪.‬‬
‫החברה היהודית מתגלה כחברה טיפוסית לקבוצה ‪ .D‬מדובר בקבוצה בעלת זיקה חזקה‬
‫לציר הקבוצה )‪ ,(Group‬זיקה המלובה בתחושת השוני שאותה מקרינה חברת הרוב הסובבת‪.‬‬
‫עם זאת מדובר גם בקבוצה שזיקתה לציר ההייררכיה )‪ (Grid‬נמוכה‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שכבר הדגשתי‬
‫מספר פעמים‪ ,‬לא היו לקהילה היהודית באיטליה בשנים אלו מוסדות או כלים שקבעו את‬
‫המערכת ההייררכית שלה בצורה ברורה ואשר אפשרו להנהגתה לכפות נורמות וכללים‬
‫על החברים‪ .‬על פי הדגם שהצגתי לעיל קבוצה מסוג זה היא כר פורה להתעניינות בנושא‬
‫המשיחי‪ ,‬דבר המסביר את ההתעניינות הרבה בתחום המשיחי באיטליה לכל אורך השליש‬
‫הראשון של המאה השש עשרה כפי שהראיתי בפרקים הראשונים‪ ,‬וכן את הסיבות לעניין‪,‬‬

                                     ‫שהופעתו ופעילותו של מלכו עוררו באיטליה‪.‬‬

                                                    ‫‪ 	138‬ויינשטיין‪ ,‬סאבונרולה‪ ,‬עמ' ‪.138 ,125‬‬
                                                                     ‫‪ 	139‬שם‪ ,‬עמ' ‪.123-121‬‬

                                                                 ‫‪ 	140‬שם עמ' ‪.130-129 ,124‬‬
                                                                     ‫‪ 	141‬שם‪ ,‬עמ' ‪.137-129‬‬
                                                                          ‫‪ 	142‬שם‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
                                                                     ‫‪ 	143‬שם‪ ,‬עמ' ‪.141-140‬‬

                                                                ‫‪ 1	 44‬ראו לעיל עמ' ‪.276-271‬‬
   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311