Page 310 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 310
308חייו ומותו של משיח בן יוסף
ר' שלמה בביתו אחר השרפה שמונה ימים ומשם הלך לדרכו ולא ראהו עוד ,אל אלהים ידע.
ומי יתן ואוכל לכתוב באמת ובתמים על ספר אם כנים דבריו אם א ין .
ועדיין יש יהודים רבים שטועים אחריו באמרם שהוא חי ושהולך בכל שבת לקדש לארוסתו
שבצפת ,ועוד אמרים של הבל.
מקורות אלו מלמדים כי מותו של מלכו לא נתפס דווקא כסוף פסוק ,וכי היו שהוסיפו
להאמין בו ובבשורתו המשיחית גם לאחר מותו — אמונה שמשמעותה היא הפיכתו מדמות
היסטורית ריאלית ,לדמות מיתית לא–היסטורית ,מי שאפילו המוות אינו מסוגל לגבור עליו.
קשה לעמוד על טיבה והיקפה של אמונה זו על סמך מקורות אשר התחברו שנים רבות
לאחר התרחשותם של האירועים המתוארים בהם 3,ולפיכך נודעת חשיבות מרובה למקור
חדש אשר טרם פורסם ואשר נכתב כשנה לאחר מותו של מלכו 4,בידי מי שהאמין כי מותו
יוסף הכהן השלים את כתיבת חיבורו בחורף שי"ג (סוף - 1552תחילת ,)1553וגדליה אבן יחיא 3
כתב דברים אלה לאחר שנת ,1562שכן הם אינם בגירסה מוקדמת של החיבור שנכתבה בשנה זו 4
(שלשלת הקבלה — טיוטה [כת"י]) .קשה להניח כי התיאורים המופיעים בשני החיבורים משקפים
מציאות של אמונה במלכו בשנים אלו ,וזאת מכמה טעמים .ראשית ,בתחזיותיו המשיחיות קבע
מלכו את שנת ש' ( )1540כשנת הגאולה ,וקשה להניח כי האמונה בו הצליחה לשרוד לא רק לאחר
מותו של המבשר ,אלא גם במשך למעלה מעשור לאחר כישלונן של תחזיותיו .שנית ,יוסף הכהן
מתאר ,בראשית שנות החמישים ,את האמונה במלכו בלשון עבר" :ויאמינו רבים באיטאליאה
בימים ההם ...ויש אשר נשבע" .ושלישית ,גדליה אבן יחיא הסיט את מוקד האמונה במלכו
מאיטליה לצפת ,שם — לדברי המאמינים — מתגלה מלכו לארוסתו מדי שבת .הסטה זו מלמדת
על מודעותו לקיומן של שמועות שונות בנוגע למלכו בעבר ,אך גם על חוסר יכולתו למקם
אותן באיטליה בשנות השישים של המאה ,וכן על חיבור בין הדימוי המשיחי שלו לדימויה של
צפת בשנים אלו .נראה אפוא כי אמונה ממשית שמלכו ממשיך בפעילותו המשיחית אכן שרדה
באיטליה בתקופה שלאחר מותו ,וניתן להצביע על פעילות שנבעה מאמונה זו כתשעה חודשים
לאחר מותו כפי שאראה להלן .שמועות שונות על שמלכו נראה חי במקומות שונים הוסיפו
להתקיים פרק זמן ארוך יותר ,ואולי אף עד שלוש שנים אחר כך .קשה להניח כי היה מי שהתייחס
ברצינות לשמועות מסוג זה לאחר שנת ש' ( ,)1540השנה שקבע מלכו במפורש כשנת הגאולה.
האיגרת אינה נושאת תאריך או פרטים מזהים אחרים .אולם בחלקה הראשון ,לפני סיפור
השמועות על אודות מלכו ,נזכר אירוע חריג אשר הרשים את מחבר האיגרת והוא מצא לנכון
לציין אותו ,ואשר באמצעותו ניתן לקבוע את מועד חיבורה“ :שביום ש"ק [שבת קודש] עברה
הדוכסי[ת] פה בספינה עם כ"ב ספינות אחרו[ת] ולא ולא [!] שהתה פה אפי[לו] רגע א[חד].
מגדולי הציבור הכינו מנחה להקריב אליה ולא יכלו להקביל פניה ונשארו בפחי נפש .ויקחו ספינה
וילכו אחריה ויקריבו לה ִמַּסת נדבת ידם :ב' עגלי' ,כ' כרי[ם] מצאן ,צ' ברבורי[ם] אבוסי[ם]
וגבינה וחמאה ולחם ויין ,והכינו מן המנחה לקראתה בבקר" .ההתרגשות הגדולה שעורר מעברה
של הדוכסית במקום ,הפמליה הגדולה שליוותה אותה והמנחה המכובדת שהכינו עבורה “מגדולי
הציבור" ,מלמדים כי מדובר באירוע יוצא דופן וייחודי .אכן ,בספטמבר 1533הפליגה קתרין
דה מדיצ'י ,אחייניתו של האפיפיור קלמנט השביעי ,כשהיא מלווה בפמליה גדולה ומכובדת,
מאיטליה לצרפת כדי להינשא לדוכס אנרי מאורלאן ,לימים אנרי השני ( )Henri IIמלך צרפת.
לנישואים אלו הייתה משמעות מיוחדת ,והם עוררו עניין רב ,שכן הם יצרו זיקה עמוקה בין
האפיפיור לבין הכתר הצרפתי .הנישואים ,שלא היו לרוחו של הקיסר קרל החמישי יריבו של
