Page 315 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 315
פרק ט 313
שכן היא מתגלה בחיבור שניכרת בו השפעתו הקבלית העיונית של מלכו ,ואשר התחבר
בחוג המקורב אליו ביותר זמן קצר ביותר לאחר מותו .היא מלמדת כי בקרב בני המעגל
הקרוב ביותר למלכו ,אלו אשר ליוו אותו לכל אורך דרכו והיו מודעים הן למשנתו הקבלית
העיונית הן למשנתו המשיחית ,היה מותו “סוף פסוק" ככל שהדברים אמורים בפעילותו
המשיחית .האמונה כי מלכו ניצל מהמוקד והמשיך בפעילותו המשיחית התפתחה דווקא
במעגל מרוחק יותר אשר לא עמד בקשרים אישיים הדוקים עימו ,ואשר ראה בו בראש
ובראשונה מבשר משיחי ,ואילו את הצד העיוני שלו הוא הכיר רק באופן חלקי.
ואכן ,ביטוי להערצה אדירה למלכו בקרב אנשים שלא השתייכו לחוג המצומצם של
מקורביו ,מתגלה במקור שהזכרתי בחטף :אזכורו כמי שהיה מועמד להיות “בעל ברית"
בברית המילה של יוסף ,בנו של יעקב ישראל מפאנו 22.מלכו מתואר בקטע זה בתארים
מרשימים ביותר“ :כמוהר"ר" (כבוד מורנו הרב ר' ,תואר השמור בדרך כלל לרבנים הממונים
על ידי קהילה) ו"גדולת ישראל" .עם זאת המחבר מכנה אותו גם “גר צדק" ,תואר נדיר
בנוגע למלכו ,שבוודאי לא היה נכון .נוסף לכך ,על אף תארי הכבוד וההערכה הרבה
שמתגלה כלפיו במקור זה ,העדיף מלכו שלא להתעכב במקום עד הברית“ ,כי היה הולך
למסעיו ברומי" ,ודודו של התינוק שימש לבסוף “בעל ברית" .מידת המחויבות שחש מלכו
כלפי האב הטרי ,אשר ראה אותו ,כאמור ,כ"גדולת ישראל" ו"כמוהר"ר" ,לא הייתה אפוא
חזקה דיה כדי שיתעכב במקום וישהה את מסעו לרומא עד לאחר הברית.
יתכן שישראל יעקב מפאנו ,וכמותו גם מחבר האיגרת שהזכרתי לעיל ,השתייכו לחוג
אשר חבריו אמנם לא עמדו בקשרים אישיים הדוקים עם מלכו ,כמו צרפתי וחלפן ,אולם
העריצו אותו וראו בו בראש ובראשונה מבשר משיחי מיידי ,ולא מקובל ומורה כפי שראו
אותו צרפתי וחלפן .נראה כי גם האמונה כי מלכו ניצל מן המוקד הקיסרי נוצרה בחוג
זה ,אשר התאפיין כאמור בהערצתו ,אך גם בהיכרות חלקית בלבד עם משנתו העיונית.
לאור מסקנות אלו יש לבחון מדוע התפתחה אמונה זו דווקא אצל בני המעגל המרוחק
יותר של חסידי מלכו ,ולא בקרב בני החוג המקורב ביותר אליו .מדוע תלמיד חכם זקן
כמו אברהם הקניטי צרפתי ,אשר היה מוכן להקרבה אישית רבה כדי להצטרף למלכו (“זה
כארבעה שנים הניח כל בני ביתו ורכושו ועסקיו והלך ליצוק מים על ידי הקדוש איש
האלהים החסיד המקובל האלוף כמהר"ר שלמה מולכו ללקוט אחרי עמריו מפניני אמריו")23,
או אליהו חלפן ,אשר עשה את ביתו בוונציה לכתובת הדואר של מלכו 24,קיבלו את מותו
על המוקד כעובדה מוגמרת ,בעוד אישים דוגמת מחברה של האיגרת (ואולי גם ר' ישראל
יעקב מפאנו) האמוינו כי הוא נותר בחיים בדרך נס ,והיו מוכנים להשקעה כספית בנשק
ובשריונות לקראת מלחמת הגאולה המתקרבת.
2 2ראה לעיל עמ' .247
2 3זנה ,מידע ביוגרפי ,עמ' .203
2 4חית קנה ,עמ' .380
