Page 312 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 312

‫‪ 310‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫כלשהו בו‪ .‬אך אם נצרף ידיעה זו למקורות שהזכרתי‪ ,‬ניתן לומר כי הדיסוננס הקוגניטיבי‬
‫שעורר מותו של מלכו בקרב תומכיו נפתר בהענקת ממדים מיתיים על–טבעיים‪ ,‬לא רק‬
‫כמי שלמוות אין שליטה עליו וכמי שעומד לנקום באומות ולהושיע את ישראל‪ ,‬אלא אולי‬

                                ‫אף כמי שנתפס כנקודת התחלתה של ספירה חדשה‪.‬‬
‫כיצד הפך מלכו מדמות היסטורית למיתוס ו ֵאילו רכיבים באישיותו ובדימוי שלו עיצבו‬
‫מיתוס זה? הפיכתו של המבשר המשיחי לדמות העומדת למעשה מעל לחוקי הטבע אינה‬
‫מתרחשת בחלל ריק ויש להתאים אותה לאישיותו ולמשנתו של המבשר‪ .‬ואכן‪ ,‬יוסף הכהן‪,‬‬
‫שדבריו הובאו למעלה‪ ,‬לא רק תיאר את התופעה אלא גם הביא את ההסבר שנתנו המאמינים‬
‫להיותו של מלכו עדיין חי וקיים‪“ :‬כי נצל ר' שלמה ז"ל מיד מבקשי נפשו לספותה בחכמתו‪,‬‬

                                ‫ודלא שלט נורא בגשמיה" (ולא שלטה האש בגופו)‪.‬‬
‫מלכו לא מת אפוא שכן האש לא אחזה בבשרו‪ ,‬כשם שהיא לא אחזה בגופם של דניאל‬
‫וחבריו כשהשליך אותם נבוכדנצר לכבשן האש (דניאל ג כז)‪ .‬ייחוסם של כוחות מאגיים‬
‫למלכו נידון באריכות בפרקים הקודמים‪ ,‬ונראה כי יוחסה לו גם היכולת לגבור על המוות‬
‫עצמו‪ .‬הזכרתי גם את הקמע המיוחס לו‪ ,‬שעליו מסופר “ניסה באיש א[חד] שהי[ה] בערש‬
‫דוי נטוי למות וחמל עליו החכם האלהי המקובל מה"ר שלמה מלכו וצוה לעשתו ככל הכתוב‬
‫לעיל וקם מאותו החולי וחי אח"כ ך' שנה"‪ 7.‬אם מלכו היה מסוגל להציל את חייו של חולה‬

  ‫זר שהיה מוטל על ערש דווי‪ ,‬הוא בוודאי היה מסוגל להציל גם את עצמו מאש המוקד‪.‬‬
‫חיזוק חשוב לאמונה בהצלתו של מלכו מהמוקד מתגלה בפרט ביוגרפי שמלכו עצמו‬
‫ציין אותו באיגרתו השנייה‪ .‬לדבריו‪ ,‬בחורף רצ"א (‪ )1531‬הוא נידון ברומא למוות בשריפה‬
‫בעקבות הלשנותיו של יעקב מנטינו‪ ,‬אולם אדם אחר שדמה לו הועלה בטעות על המוקד‬
‫במקומו‪ 8.‬מלכו הדגיש אמנם כי הצלתו נבעה מצירוף מקרים בלבד ואף רמז שידו של‬
‫האפיפיור הייתה בדבר‪ ,‬אולם הוא גם סיפר על אזהרתו של האפיפיור מפני ההשלכות‬
‫שעשויות להיות לאירוע זה‪“ :‬ועתה מהר וכתוב במקום המשפט כי האיש הנשרף חרף וגדף‬

      ‫וקלל מלכו ואלהיו ולא יודע כי בתמורת ר' שלמה נשרף פן יטעו העולם אחריו"‪9.‬‬
‫נראה כי חששו של האפיפיור היה מוצדק‪ ,‬וכי אמונה ביכולתו של מלכו להינצל מן האש‬
‫אכן התפתחה‪ .‬מאחר שהאיגרת שבה הסביר מלכו כי ניצל מן האש רק הודות לצירוף מקרים‬
‫לא נפוצה באיטליה בשנים אלו‪ 10,‬דימויו בעיני המתבונן מן הצד היה של אדם שמסוגל‬
‫להינצל גם משריפה על המוקד‪ .‬כישלון הניסיון הראשון להוציא אותו להורג נעשה אולי‬
‫לתקדים המעיד על יכולתו להינצל גם מן המוקד השני‪ .‬ביטוי בולט להתפשטותה של אמונה‬

‫קמע של מלכו (בר אילן) [כת"י]‪ ,‬דף ‪ 14‬ע"א‪ .‬הקמע הועתק בידי אידל (שלמה מלכו כמאגיקון‪,‬‬       ‫‪	7‬‬
                              ‫עמ' ‪ )207‬מתוך כת"י ירושלים ‪ ,1070‬דף ‪ 111‬ע"ב ‪ 112 -‬ע"א‪.‬‬     ‫‪	8‬‬
                                                                     ‫ראו לעיל עמ' ‪.252‬‬   ‫	‪9‬‬
                                                                     ‫חית קנה‪ ,‬עמ' ‪.378‬‬  ‫‪1	 0‬‬

‫האיגרת במלואה נשמרה בכתב יד יחיד מן המאה השש עשרה (איגרתו השנייה של מלכו [כת"י]‬
‫דפים ‪ 1‬ע"א ‪ 7 -‬ע"ב)‪ ,‬והועתקה בספרו של יוסף הכהן "דברי הימים"‪ ,‬ומשם הועתקה מאוחר‬

                                                                      ‫יותר ל"חית קנה"‪.‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317