Page 309 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 309
פרק ט
"וכי הוא שם ר' שלמה מולכו חי וקיים" —
שלמה מלכו ,בין היסטוריה למיתוס
האמונה ִּב ְמ ַבֵּׂשר משיחי גם בשנים שלאחר מותו (או המרתו והתכחשותו לבשורתו המשיחית)
אינה תופעה חריגה או מפתיעה ,והיא ביטוי מובהק ל"דיסוננס הקוגניטיבי" ,כלומר לסתירה
בין תפיסתו או אמונתו של אדם לבין המציאות .נושא זה נידון רבות בספרות המחקר בכלל
ובהקשר המשיחי בפרט ,והתמונה העולה היא כי ככל שזיקתו ומחויבותו של המאמין לרעיון
או לתנועה תהיה גבוהה יותר ,כך הוא ִיטה שלא להודות בטעותו אלא להציע תירוצים
שונים שיותירו את האמונה המשיחית על כנה 1.ואכן ,גם במקרהו של מלכו ניתן לזהות
ביטויים לתופעה זו בקרב תומכיו ומאמיניו בתקופה שלאחר מותו.
בין היסטוריה למיתוס
שני ההיסטוריונים היהודים הידועים מן המאה השש עשרה ,יוסף הכהן וגדליה אבן יחיא,
התייחסו בספריהם לתגובתם של תומכיו של מלכו לידיעות על מותו; וכך כתבו2:
ויאמינו רבים באיטאליאה בימים הם כי נצל ר' שלמה ז"ל מיד מבקשי נפשו לספותה בחכמתו,
ודלא שלט נורא בגשמיה [שלא שלטה האש בגופו] .ויש אשר נשבע בפני קהל ועדה כי עמד
החיבור הקלסי בנושא זה — פסטינגר ואחרים ,כאשר נבואה נכשלת — עוסק בציפיות משיחיות 1
שהכזיבו .זהו ניתוח התנהגותם של חברים בכת אפוקליפטית אשר האמינו ,על סמך מידע שקיבלו 2
כביכול מחוצנים ,כי קץ העולם קרב וכי רק הם יינצלו ממנו בידי החוצנים .פסטינגר ושותפיו
התמקדו בניתוח תגובותיהם של חברי הכת לכישלון התחזיות של מנהיגת הכת ,וכבר במבוא
לספר הציעו כי הדיסוננס הקוגניטיבי עשוי לתרום רבות להבנת התנהגותם של החברים בתנועות
משיחיות אשר תחזיותיהם נכזבו .הדגם של פסטינגר נראה כמתאים במיוחד לניתוח התנועה
השבתאית בתקופה שלאחר המרתו של שבתי צבי למשל — ראו :שרות ,משיחיות ,עמ' ;122-115
גולדיש ,הנביאים השבתאיים ,עמ' .170-162
הכהן ,דברי הימים ,עמ' צו; הקטע השני הוא מאבן יחיא ,שלשלת הקבלה ,עמ' קג-קד.
307