Page 314 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 314
312חייו ומותו של משיח בן יוסף
לסיכונים שהוא נוטל על עצמו בהוציאו את דבריו לרשות הרבים .החשש מפני הבנה מוטעית
של דבריו עובר בכתיבתו כחוט השני — כך בדברי החתימה שלו ל"ספר המפואר" 17,כך
בדברים שכתב בסוף איגרתו השנייה 18,וכך אף בסיום חיבורו האחרון שבכתב יד ,שם הוא
שב ומפרש דרשה מחלקו הראשון של החיבור בשל הבנה מוטעית של הדברים דווקא על
ידי אחד ממקורביו19.
פעילותו הדרשנית הפומבית של מלכו מחד–גיסא ,ופרסומו כבעל יכולת מאגית מאידך–
גיסא ,יצרו אפוא תשתית לפרשנות עצמאית ומוטעית של דבריו ושל תפיסתו המשיחית בידי
אלו שלא היו תלמידיו הקרובים — ועם מותו על המוקד שימשה תשתית זו בסיס לאמונה כי
גם לאירוע זה משמעות משיחית .תוך כדי כך הפך מלכו מדמות היסטורית ראלית לדמות
שיכולתה חורגת מהגבולות הצרים של המציאות המוכרת לנו20.
ואכן ,במקור אחר ,אילן ספירות שהכנתו הושלמה בידי שניים מתומכיו ומקורביו הנאמנים
ביותר של מלכו כשלושה חודשים וחצי לאחר שהועלה על המוקד ,אין כל התייחסות לשובו
מן המתים ,לאי–שליטת האש בגופו ,או להמשך האמונה המשיחית בו ובשליחותו ,אף על
פי שבעת כתיבת האילן כבר ידעו השניים על מותו21.
להתעלמות המוחלטת במקור זה מן ההיבטים המשיחיים של מלכו נודעת חשיבות מרובה,
יוסף אבן שרגא והיו לכלי בידיהם של דרשנים למיניהם .וראו גם מה שכתבתי בנוגע לפרשנות 1 7
המשיחיות–האקטיבית של דוד הראובני לתפיסותיו המשיחיות–ההיסטוריות של אברהם הלוי, 18
1 9
לעיל עמ' .109-108 2 0
"ולפי שבין הדברי[ם] שפירשתי יש דברים שבני אדם איפשר שיכשלו בהם ולא יבינום לקוצר
השגתם או לאהבתם הנצוח יחליפו הכוונה וימירו טוב ברע כאשר ראיתי שהפכו הקער[ה] על פיה 21
ופירשו דברי הפך הכוונה האמיתית" (ספר המפואר ,לו ע"א).
"ומפני כי רבים אומרים דברים של תוהו ועושים כתבים מזוייפים ומשמיעים דברים אשר לא
דברתי ולא צויתי ולא עלו על לבי" (חית קנה ,עמ' .)380
"אלא היה לי לומר איזה דבר על עניין אלימלך ומחלון וכליון ,שכתב אלי אחד מאוהבי שהיה דבר
קשה להאמין שיהיו רמז לעוזו של הקב'ה וברכותיו לפי שמתו והוא ית[ברך] חי וקיים לעולמי
עד" (חיבורים משיחים [כת"י] ,דף 60ע"א .הדרשה על מחלון וכליון אליה הוא מתייחס כאן
מופיעה בדף 4ע"א-ע"ב).
גדליה אבן יחיא מביא בספרו "שלשלת הקבלה" דרשה שבה כביכול חזה מלכו את מותו" :וי"א
[ויש אומרים] כי הוא התנבא מיתתו ואמר פסוק 'אבל אשמים אנחנו' וכו' (בראשית מב כא) שיש
בפסוק ה' תיבות שמתחילין באות א' שרומז אל שנת חמשת אלפים אנחנו על אחינו עולה ר"ץ
והיה אומר שבשנת הר"ץ נגזר דינו למות במיתה משונה" (עמ' קד) .חמש המילים הפותחות באות
אל"ף שבפסוק זה אכן נדרשו בידי מלכו ,אולם לא כקשורות למותו שלו אלא למועד הגאולה
בשנת ה' אלפים ש' .במקור זה אין אמנם התייחסות לשיבתו של מלכו מן המתים ,אולם הסבת
דרשה על מועד הגאולה לתאריך הקשור למותו מלמדת על הרצון לעשות גם את מותו לאירוע
בעל משמעות משיחית .יתכן שדרשה זו מבטאת שלב מתקדם יותר באמונה ,ואולי אפילו פולמוס
בנוגע אליה ,ואם כן הוא ,הנכונות "לתקן" את דרשתו של מלכו משקפת דווקא את מצוקתם של
מי שתקוותיהם לא התגשמו.
זנה ,מידע ביוגרפי .על האילן ראו גרשם שלום" ,מפתח לפרושים על עשר ספירות" ,קרית ספר
י (תרפ"ד) ,עמ' .511
