Page 317 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 317
פרק ט 315
נראה כי מגמה זו לא הייתה מקרית .אלו שהביאו את תורתו של מלכו לצפת ולארץ
ישראל בכלל במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה השש עשרה ,היו תלמידיו–
חבריו מתקופת שהותו בשאלוניקי בשנת רפ"ט ( )1529ובראשם ר' שלמה אלקבץ 30.על
יחסם לתורתו ניתן לעמוד מדברי הפתיחה שלו ל"ספר המפואר" ,שבהם הוא מספר על
המניע לכתיבתו“ :למען אחי ורעי הנאהבים היושבים בשאלוניקי הדורשים ממני לשלוח
להם אי זה דרוש על דרך האמת או אי זה פירוש על שום פרשה או מאמר מרבותינו ז"ל"31.
החברים משאלוניקי פנו למלכו כי רצו ללמוד ממנו “דרוש על דרך האמת" או “פירוש
לפרשה" או ל"מאמר מרבותינו ז"ל" ,ולא חישובי קץ או דרשות על ביאת המשיח .נוסף
לכך ,ציינתי כבר לעיל כי חלקו הראשון של “ספר המפואר" (הקונטרס הראשון) כלל אינו
עוסק בנושא המשיחי ,ובאה בו דרשה קבלית עיונית על בריאת העולם .בחלק זה יצר אמנם
מלכו את התשתית לתפיסתו המשיחית ,אולם זו תשתית עיונית בלבד המסבירה את תכלית
בואו של המשיח ואת טיבו של התיקון שיחולל בעולם ,ואין לה השלכות אקטואליות על
חישובי קץ וקביעת מועד הגאולה .השילוב בין בקשת החברים משאלוניקי לתוכנה של
הדרשה הפותחת את “ספר המפואר" מלמד כי גם בקרב אישים בשיעור קומתו של ר' שלמה
אלקבץ וחבריו עורר מלכו עניין כמקובל עיוני ולא רק כמחשב קצים או מבשר משיחי,
ונראה כי גם למקורביו בתקופת שהותו השנייה באיטליה היה מלכו לא רק תועמלן משיחי
אלא גם מקובל עיוני32.
בדמותו של מלכו התקיימו אפוא זה לצד זה המבשר המשיחי המיידי יחד עם המקובל העיוני
שאינו מוגבל רק לעיסוק במשיחיות .מי שהכיר את שני הפנים הללו היה יכול להתמודד
עם כישלון של מלכו כמבשר משיחי בהיתלות בפן העיוני שלו .לעומת זאת ,מי שהכיר
כתב היד הזה ,ויש להניח כי גם הנוסח שהיה בידיו של ר' עובדיה המון היה ללא שם .ר' עובדיה 30
המון הביא עימו אפוא את הדרשה מאיטליה לארץ ישראל ,ור' מרדכי מטוויל ,חתן נכדתו של 31
המון ,אשר מצא אותה בין כתביו השיב אותה לאיטליה ושם היא נדפסה ויוחסה בטעות לבעלים 32
ולא למחבר .שריד זה של יצירתו המשיחית של מלכו נמצא אפוא בארץ ישראל ,אולם הוא הגיע
אליה באמצעות מקובל איטלקי ,ולא דרך הערוץ השלוניקאי–הצפתי ,שדרכו הגיעו ארצה מרבית
הידיעות והחידושים הקשורים במלכו.
על היחסים בין מלכו לר' שלמה אלקבץ ולאישים אחרים בשאלוניקי ראו לעיל עמ' .183-181
בשנים אלו שהו בצפת גם ר' משה אלשיך ור' יוסף קארו ,אשר היו קשורים לאותם חוגים שמלכו
התחבר אליהם בשאלוניקי.
ספר המפואר ,א ע"א.
ההיבט העיוני ביצירתו של מלכו מתגלה גם בתוכנן של הערות שכתבו הקוראים בשולי כמה
מכתבי היד של "ספר המפואר" ,הנוגעות לעניינים שונים הנזכרים בספר אך לא לרמזים
המשיחיים האקטואליים שלו .ניתן היה לצפות כי הערות שנכתבו בספר קבלי משיחי אשר
בשורתו המשיחית נכזבה ,יתייחסו לבשורה זו ולמשמעות של כישלונה ,אך מכיוון שההערות
כלל אינן מתייחסות לנושא המשיחי יש ללמוד כי מבחינת הקוראים היה הספר בראש ובראשונה
חיבור קבלי עיוני ולא חיבור משיחי אקטואלי (ראו ההערות הפזורות בספר המפואר [הרווארד]
[כת"י]; כת"י אוקספורד–בודלי [ 423סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים ס ;]17400 ,כת"י
אוקספורד–בודלי [ 425סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים ס' .)]17399
