Page 320 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 320
318חייו ומותו של משיח בן יוסף
נראה כי במקרה של מלכו לכל הפחות ,ביקורתו של רח"ו הייתה ביקורת אישית :הוא,
מלכו ,לא היה ראוי לעשות את המעשים (הראויים כשלעצמם) שעשה ולכן נכשל; מישהו
אחר (ר' חיים ויטאל עצמו למשל) שראוי למלא את השליחות הזו ,יוכל להצליח בה .ואכן,
חלקו הראשון של החלום שנזכר לעיל הוא מעין טקס חניכה ,שבו נוכח רח"ו כי הוא ראוי
למלא את הייעוד המשיחי .אופיו של מעשה חניכה זה מרתק כשלעצמו — ואלו הדברים42:
וארא בחלומי הר גדול וגבוה מאד ,והוא צור החלמיש ,והיה חצוב וישר מן ד' רוחותיו כדמות
ד' כתלים של חומה א[חת] מרובעת .ואעלה על החומה המזרחית מצד קרן דרומי מזרחי ואשאל:
מה היא העיר הזו? ויאמרו לי :זו היא נינוה .ואח"כ היו אומרים לי :זו היא רומי הרשעה...
וארא כי מצד פנים של כותל מזרחי היה שם תקועה יתד א[חת] ארוכה מאד ובולטת לצד
בתי העיר ומקומה היה במחצית גובה הכותל ממש .וחרב אחת הפוכה ,חודה למטה ,נעוצה
ביתד .ובית יד שלה היה למעלה בראש הכותל :כי שיעור אורך החרב היה כשיעור אורך גובה
מחצית הכותל .ויאמר לי :הנה ,זו החרב נעוצה בזו היתד מיום שנברא העולם עד היום הזה
ושום אדם לא נגע בה מעולם .ואסתכל בה וארא והנה היא חרב נחושה שאין כמוה וחותכת
כל מיני ברזל כאילו הם קש יבש .ולה ד' פיות מן ד' צדדיה .ובראש החרב ,בקצה חודה ,היה
כעין פה א[חד] של נחש ממש ,והיו אומרים שכל מי שהחרב הזו תגע בו אין לו תקומה כלל.
ואחשוב בלבי אולי כל כך אורך הזמן ,מבריאת העולם עד עתה ,עלתה חלודה על החרב.
ואסתכל בה שהיתה חדשה ממש ,ואקחנה בידי .ויגידו לקיסר רומי :הנה ,אותה החרב ששום
אדם לא נגע בה מעולם ,הלא היא ביד איש יהודי א[חד] .ויצו המלך לבקש אותי ולהרגני.
ובהיותי שם למעלה על החומה זרקתי החרב מידי אל תוך העיר ותנעוץ חודה למטה בקרקע
חצר א[חד] מחצרי העיר .ואברח ואבוא במערה.
ר' חיים ויטאל הוכיח כי הוא ראוי להוביל את המהלך המשיחי כאשר הצליח לאחוז בחרב
ששום אדם לא נגע בה מעולם ,ואשר הכול האמינו כי כל מי שיגע בה “אין לו תקומה".
מעשה זה בנוי על הסיפור על אודות המלך ארתור והחרב אקסקליבר ,אשר הצלחתו של
ארתור לשלוף אותה מן האבן שבה הייתה נעוצה מימי קדם הוכיחה את זכותו לכתר אנגליה43.
השילוב ששילב רח"ו בחלומו בין האגדה על המלך ארתור לבין סיפורו של מלכו מלמד
אולי כי שני הסיפורים נקלטו בתודעתו כמשתייכים לאותו שדה ספרותי :סיפורי מעשיות
הקשורים לעניין המשיחי.
מקומם של החלומות בכלל בעולמם של המקובלים ראו רחל אליאור" ,מציאות במבחן הבדיון: 4 2
החלום במחשבה המיסטית — חירות הפירוק והצירוף" ,מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל ה 4 3
(תשנ"ה) ,עמ' .79-63
פיירשטיין ,ספר החזיונות ,עמ' .91-90
אגדות המלך ארתור היו נפוצות בימי הביניים ובראשית העת החדשה בעיבודים שונים בחברה
היהודית ואין לדעת איזה מעיבודים אלה עמד לפני רח"ו .העיבוד היידי של הסיפור מראשית העת
החדשה המצוי בפנינו כיום מתמקד במשולש הרומנטי של גוויניבר ,ארתור ולנסלוט ,וסיפורה
של אקסקליבר אינו נכלל בו.
