Page 320 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 320

‫‪ 318‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫נראה כי במקרה של מלכו לכל הפחות‪ ,‬ביקורתו של רח"ו הייתה ביקורת אישית‪ :‬הוא‪,‬‬
‫מלכו‪ ,‬לא היה ראוי לעשות את המעשים (הראויים כשלעצמם) שעשה ולכן נכשל; מישהו‬
‫אחר (ר' חיים ויטאל עצמו למשל) שראוי למלא את השליחות הזו‪ ,‬יוכל להצליח בה‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫חלקו הראשון של החלום שנזכר לעיל הוא מעין טקס חניכה‪ ,‬שבו נוכח רח"ו כי הוא ראוי‬
‫למלא את הייעוד המשיחי‪ .‬אופיו של מעשה חניכה זה מרתק כשלעצמו — ואלו הדברים‪42:‬‬
‫וארא בחלומי הר גדול וגבוה מאד‪ ,‬והוא צור החלמיש‪ ,‬והיה חצוב וישר מן ד' רוחותיו כדמות‬
‫ד' כתלים של חומה א[חת] מרובעת‪ .‬ואעלה על החומה המזרחית מצד קרן דרומי מזרחי ואשאל‪:‬‬
‫מה היא העיר הזו? ויאמרו לי‪ :‬זו היא נינוה‪ .‬ואח"כ היו אומרים לי‪ :‬זו היא רומי הרשעה‪...‬‬
‫וארא כי מצד פנים של כותל מזרחי היה שם תקועה יתד א[חת] ארוכה מאד ובולטת לצד‬
‫בתי העיר ומקומה היה במחצית גובה הכותל ממש‪ .‬וחרב אחת הפוכה‪ ,‬חודה למטה‪ ,‬נעוצה‬
‫ביתד‪ .‬ובית יד שלה היה למעלה בראש הכותל‪ :‬כי שיעור אורך החרב היה כשיעור אורך גובה‬
‫מחצית הכותל‪ .‬ויאמר לי‪ :‬הנה‪ ,‬זו החרב נעוצה בזו היתד מיום שנברא העולם עד היום הזה‬
‫ושום אדם לא נגע בה מעולם‪ .‬ואסתכל בה וארא והנה היא חרב נחושה שאין כמוה וחותכת‬
‫כל מיני ברזל כאילו הם קש יבש‪ .‬ולה ד' פיות מן ד' צדדיה‪ .‬ובראש החרב‪ ,‬בקצה חודה‪ ,‬היה‬
‫כעין פה א[חד] של נחש ממש‪ ,‬והיו אומרים שכל מי שהחרב הזו תגע בו אין לו תקומה כלל‪.‬‬
‫ואחשוב בלבי אולי כל כך אורך הזמן‪ ,‬מבריאת העולם עד עתה‪ ,‬עלתה חלודה על החרב‪.‬‬
‫ואסתכל בה שהיתה חדשה ממש‪ ,‬ואקחנה בידי‪ .‬ויגידו לקיסר רומי‪ :‬הנה‪ ,‬אותה החרב ששום‬
‫אדם לא נגע בה מעולם‪ ,‬הלא היא ביד איש יהודי א[חד]‪ .‬ויצו המלך לבקש אותי ולהרגני‪.‬‬
‫ובהיותי שם למעלה על החומה זרקתי החרב מידי אל תוך העיר ותנעוץ חודה למטה בקרקע‬

                                      ‫חצר א[חד] מחצרי העיר‪ .‬ואברח ואבוא במערה‪.‬‬

‫ר' חיים ויטאל הוכיח כי הוא ראוי להוביל את המהלך המשיחי כאשר הצליח לאחוז בחרב‬
‫ששום אדם לא נגע בה מעולם‪ ,‬ואשר הכול האמינו כי כל מי שיגע בה “אין לו תקומה"‪.‬‬
‫מעשה זה בנוי על הסיפור על אודות המלך ארתור והחרב אקסקליבר‪ ,‬אשר הצלחתו של‬
‫ארתור לשלוף אותה מן האבן שבה הייתה נעוצה מימי קדם הוכיחה את זכותו לכתר אנגליה‪43.‬‬
‫השילוב ששילב רח"ו בחלומו בין האגדה על המלך ארתור לבין סיפורו של מלכו מלמד‬
‫אולי כי שני הסיפורים נקלטו בתודעתו כמשתייכים לאותו שדה ספרותי‪ :‬סיפורי מעשיות‬

                                                       ‫הקשורים לעניין המשיחי‪.‬‬

‫מקומם של החלומות בכלל בעולמם של המקובלים ראו רחל אליאור‪" ,‬מציאות במבחן הבדיון‪:‬‬          ‫‪4	 2‬‬
‫החלום במחשבה המיסטית — חירות הפירוק והצירוף"‪ ,‬מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל ה‬         ‫‪4	 3‬‬

                                                                   ‫(תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪.79-63‬‬
                                                   ‫פיירשטיין‪ ,‬ספר החזיונות‪ ,‬עמ' ‪.91-90‬‬
‫אגדות המלך ארתור היו נפוצות בימי הביניים ובראשית העת החדשה בעיבודים שונים בחברה‬
‫היהודית ואין לדעת איזה מעיבודים אלה עמד לפני רח"ו‪ .‬העיבוד היידי של הסיפור מראשית העת‬
‫החדשה המצוי בפנינו כיום מתמקד במשולש הרומנטי של גוויניבר‪ ,‬ארתור ולנסלוט‪ ,‬וסיפורה‬

                                                            ‫של אקסקליבר אינו נכלל בו‪.‬‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325