Page 319 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 319

‫פרק ט ‪317‬‬

‫בקבלה מעשית ובשמות האל‪“ ,‬שמא ישתמש בהם אדם שאינו הגון כמו שראינו באותם‬
‫שהיו אחריהם הרבה‪ ,‬וקרובים אלינו כמו יוסף דילה ריינה וכיוצא בו המחריבים בית אלהינו‬
‫מרבים את פרצותיו"‪ 37.‬והנה‪ ,‬על אף הביקורת הקשה על מלכו‪ ,‬שאת שמו הסתיר הרמ"ק‪,‬‬
‫שם ר' חיים ויטאל את עצמו במקומו של מלכו כמי שמלמד את הקיסר “קצת שמות השי"ת"‪.‬‬
‫נראה כי החזון שנגלה לר' חיים ויטאל כאשר שהה בדמשק בעשור הראשון של המאה‬
‫השבע עשרה‪ ,‬התבסס על ספרו של יוסף הכהן “דברי הימים"‪ 38,‬וכי הוא אינו משקף את‬
‫טיבו של הידע על אודות מלכו בצפת בעשורים שלפני כן‪ .‬שכן‪ ,‬דימויו של מלכו‪ ,‬כפי‬
‫שהוא עולה מדברי הגינוי של רח"ו עצמו וכן של ר' משה קורדובירו‪ ,‬כמאגיקון וכבן דמותו‬
‫של ר' יוסף דלה ריינה‪ ,‬אינו עולה בקנה אחד עם התייחסותם של מרבית המקורות מצפת‬

                                                     ‫למלכו כמקובל עיוני ראוי‪.‬‬
‫דגם זה של יחסי אהבה‪-‬שנאה בין ר' חיים לדמות משיחית שאותה הוא חיקה מתגלה‬
‫במקום נוסף ב"ספר החזיונות"‪ ,‬והפעם בנוגע לדוד הראובני‪ .‬בחלומו ראה עצמו רח"ו כמי‬
‫שעושה מעשה אשר המסורות בצפת ייחסו לדוד הראובני — עקירת אבן מתוך כותל אבנים‬
‫מכיוון שהאבן נקבעה ַּבכותל כדי למשוך כוחות שליליים אשר יעכבו את התפתחותם של‬
‫תהליכי הגאולה‪ ,‬ואולי אפילו ימנעו אותם‪ 39.‬לאחר שחיקה את מעשהו של הראובני‪ ,‬דבר‬
‫המלמד לכאורה על יחס חיובי כלפי האיש והמעשה‪ ,‬התגלה אליו בן דמותו של הראובני‬

                                                                   ‫ונלחם בו‪40:‬‬
‫והנה חברו בא לעזרו ולא ידעתי מאין בא‪ ,‬והיה איש שחור וקטון הקומה וחלש ממנו וגרוע‬

                     ‫במעלה ממנו ויבא לעוזרו‪ :‬והכיתיו גם הוא‪ ,‬כמשפט הראשון ממש‪.‬‬

‫מסתבר כי הרקע ליחסים דו–ערכיים אלו היה טמון דווקא בשאיפות המשיחיות העמוקות‬
‫שהיו לרח"ו עצמו‪ ,‬ובאי–יכולתו לממש אותן‪ .‬נראה כי הוא קינא במי שניסו בפועל למלא‬
‫שליחות משיחית‪ ,‬שליחות שעל פי תודעתו העצמית היתה מוטלת עליו — אולם הוא‬
‫מעולם לא אזר את העוז הדרוש למלא אותה‪ ,‬ועתה‪ ,‬בעקבות כישלונם‪ ,‬אולי גם הוא לא‬

                                                            ‫יזכה למלא אותה‪41.‬‬

‫ר' משה קורדובירו‪ ,‬פרדס רימונים‪ ,‬שער פרטי השמות‪ ,‬פרק א‪ ,‬כרך א‪ ,‬מונקאטש תרס"ו‪ ,‬דף צז‬       ‫‪	37‬‬
‫ע"א — מצוטט מתוך אידל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .199‬אידל מציין שם כי כבר גרשם שלום עמד על הקשר‬
‫שבין דבריו של רמ"ק בפרדס רימונים על השימוש לרעה בשמות הקודש‪ ,‬לדבריו של רח"ו בספר‬         ‫‪	38‬‬
                                                                                         ‫‪	39‬‬
                                                                           ‫שערי קדושה‪.‬‬   ‫‪4	 0‬‬
‫"חית קנה" טרם נדפס בשנים אלו ואין בידינו ידיעות על תפוצתן של איגרותיו של מלכו בכלל‬       ‫‪4	 1‬‬

                                                 ‫ובאזורים אלו בפרט‪ .‬וראו להלן עמ' ‪.332‬‬
‫פיירשטיין‪ ,‬ספר החזיונות‪ ,‬עמ' ‪( 94‬ב‪ ,‬מד)‪ .‬וראו דיונו המסכם של של אידל בנושא זה‪ ,‬אידל‪,‬‬

                                                           ‫מבוא‪ ,‬עמ' ‪.XXXIX-XXXVI‬‬
‫שם‪ .‬לא רק התיאור הפיזי (שחור‪ ,‬קטן קומה) הולם את דמותו של הראובני‪ ,‬אלא גם האמירה "ולא‬

                                                                        ‫ידעתי מאין בא"‪.‬‬
‫על תפיסתו העצמית של רח"ו ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .29-25‬על חלומותיו של רח"ו ראו דוד תמר‪,‬‬
‫"חלומותיו וחזונותיו המשיחיים של ר' חיים ויטאל"‪ ,‬שלם ד (תשמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪ .229-211‬על‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324