Page 316 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 316
314חייו ומותו של משיח בן יוסף
נראה כי הדבר נובע מכך שהבשורה המשיחית המיידית לא תפסה מקום בלעדי ביצירתו
של מלכו 25,וכי גם בלעדיה יש קיום לתורתו הקבלית בכלל והמשיחית בפרט .עבור בני
המעגל הקרוב ,שזיקתם למלכו חרגה מעבר לתחום המשיחי ,אף על פי שמותו היה אירוע
מצער ובלתי צפוי ,הוא לא ערער את תפיסתם אותו כמורה וכמדריך עיוני ,ולכן גם לא
יצר צרימה עמוקה בנוגע לתפיסתם אותו .לעומת זאת ,מבחינתם של בני המעגל המרוחק
יותר היה מלכו בראש ובראשונה מבשר ובעל תפקיד משיחי .מותו על המוקד ניפץ אפוא
את הבסיס לאמונתם ,ודחף אותם אל מחוזות הדיסוננס.
ביטוי מובהק למקומו המרכזי של המימד העיוני באישיותו וביצירתו של מלכו ,מתגלה
במקורות הארץ ישראלים שבהם הוא נזכר ,שאין בהם כל התייחסות לפן המשיחי של דבריו
אלא רק לחידושים ולדרשות קבליות עיוניות שלו 26.ר' שלמה אלקבץ מסר מספר דרשות
קבליות ששמע ממלכו ,שאין בהן לא חישובי קץ ואף לא עיסוק במשיחיות; 27תלמידו,
ר' משה בר' יצחק ,העלה על הכתב בצפת דרוש אחר של מלכו על “סוד המרגלים" ,שאותו
שמע מפי ר' אלי' שרגא ,ואשר גם בו אין כל התייחסות למשיחיות; 28וגם ר' אלעזר אזיכרי
ציטט דרשה קצרה משמו של מלכו ב"ספר חרדים" ,שגם בה אין כל הקשר משיחי29 .
כאמור ,ב"ספר המפואר" כולו מופיע רק אזכור אחד של מועד הגאולה ,וגם הוא רק בעקיפין: 25
“ואין לי רשות לגלות החתום אבל קרובה ישועתנו ויגלה לכל במהרה בימינו והמשכיל יבין
החשבון מתוך הקונטריס הזה" (כח ע"ב) .ציון מפורש של מועד הגאולה מופיע בחיבורים משיחיים 26
(כת"י)“ :ואימתי בזמן ראשי תיבות של ‘אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל' (שמות טו ט) שהם 2 7
חמשה אלפים ושלש מאות" (דף 49ע"ב) .חלקו הראשון של “ספר המפואר" (הקונטרס הראשון), 2 8
כמו גם החלק הראשון של חיבורו האחרון של מלכו (חיבורים משיחיים) כמעט שאינם עוסקים 29
במשיחיות וראו להלן.
יוצאת מכלל זה היא התייחסותו של ר' חיים ויטאל למלכו ,אולם מכיוון שלרח"ו היו שאיפות
משיחיות אין זה מפתיע כי הוא היה ער לפן המשיחי שבאישיותו של מלכו ואף התייחס אליו
במפורש .וראו להלן.
דרשה אחת מופיעה בפירוש של ר' שלמה אלקבץ (כת"י) ,דף 79ע"א (פורסמה גם בידי אידל,
שלמה מלכו כמאגיקון ,עמ' ;)207הדרשות האחרות מופיעות בפירושי פסוקים מר' שלמה אלקבץ
(כת"י) ,דף 96ע"א-ע"ב .אחת מדרשות אלו זו נזכרת גם בפירושו לזוהר של רמ"ק — זוהר עם
פירוש אור יקר ,ירושלים תשל"ה ,עמ' ע (הפירוש לזוהר ,ח"ב ,יב ע"ב).
פירושי פסוקים מר' שלמה אלקבץ (כת"י) ,דף 470ע"א-ע"ב.
ראו ספר חרדים ,ירושלים תשי"ח ,עמ' רז .גם הגותו המשיחית של מלכו הגיעה לבסוף לצפת
ולארץ ישראל בכלל ,אולם הדבר אירע בזמן מאוחר יותר ובאמצעותם של מקובלים אשר הגיעו
מאיטליה .בשנת שמ"ה ( )1585פרסם מרדכי בן ברוך מטוויל בוונציה כתבים משל אבי חותנו,
ר' עובדיה המון ,מקובל איטלקי אשר השתקע בצפת באמצע המאה השש עשרה ,בכותרת “מקרא
קודש" (מקרא קודש — פירוש על מגילת רות על דרך האמת שחבר הרב המקובל האלהי כמהר"ר
עובדיה המון ,ויניציאה שמ"ה) .במרכז החיבור עומדת דרשה משיחית למגילת רות ונלוו אליה
חידושים מחכמי צפת ובהם ר' יוסף קארו ,ר' יעקב בירב ,ר' משה קורדובירו ואחרים .אולם
דרשה זו היא חלק מחיבורו של מלכו המצוי בכתב יד — חיבורים משיחיים (הדרשה נמצאת בחלקו
הראשון של החיבור ,ראו בניהו ,מאמר על הגאולה ,עמ' שמג-שנד) .מלכו אף מספר בסוף החיבור
על ביקורת שנמתחה על דרשה זו .שמו של מלכו לא נזכר (שלא במקרה ,ועל כך ראו להלן) בכל
