Page 386 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 386

‫‪ 384‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬
‫ולקונטרס השני‪ ,‬אשר מתאימות לשני חלקיו של “ספר המפואר"‪ 5.‬אישור נוסף לזיהוי זה‬
‫מתקבל מהשוואה של תוכן החיבורים לחיבורים אחרים פרי עטו של מלכו שטרם פורסמו‪,‬‬

                     ‫ובייחוד לאוסף החידושים שבכת"י מוסקבה‪-‬גינצבורג ‪6.302/41‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בדף ‪ 14‬ע"ב בכתב היד דן המחבר בשאלה מדוע בתחיית המתים יקומו הצדיקים‬
‫לתחייה ונשמתם תשוב לשכון בתוך גוף גשמי‪ ,‬והרי דווקא כאשר הנשמה מנותקת מן‬
‫הגוף היא מגיעה להשגות רוחניות גבוהות יותר — מהו אפוא היתרון בשיבתה אל הגוף?‬
‫בשאלה זו דן מלכו בכת"י מוסקבה–גינצבורג בדף ‪ 242‬ע"ב‪ .‬בשני המקומות נתן מלכו‬
‫אותה התשובה‪ ,‬ולפיה בעתיד‪ ,‬לאחר ביאת המשיח‪ ,‬יגיע עולם החומר למדרגה גבוהה כמו‬
‫מדרגת של עולם הרוח‪ ,‬ולפיכך אף הצדיקים יהיו מעוניינים לחזור לגופם הגשמי כדי‬

                                   ‫שיוכלו ליהנות ממעלות הקיום בעולם המתוקן‪7.‬‬
‫דוגמה מעניינת נוספת היא הסברו של מלכו‪ ,‬בחיבור שלפנינו‪ ,‬מדוע הוא אינו משתמש‬
‫בשם “משיח בן יוסף" שהוא הכינוי המקובל למשיח זה‪ ,‬אלא בשם השכיח פחות‪“ ,‬משיח‬
‫בן אפרים"‪“ :‬ובשביל זה אנו אומרים משיח בן אפרים‪ ,‬שמשיח בן יוסף היה לנו לומר ואנו‬
‫אומרים אפרים‪ ,‬לפי שאפרים לקח ממדת אמו שהיא אסנת בת פוטיפרע שהיא מצד שמאל‪,‬‬
‫שהוא כח שממנו לקח הנחש‪ .‬וגם מנשה לקח ממדת אמו‪ ,‬ולקח חלק יותר גדול ממה שלקח‬
‫אפרים‪ .‬ולא היתה הימין ראויה אליו אלא לאפרים שלקח מעט מצד אמו והרבה מצד יוסף"‪8.‬‬
‫בדומה לכך יש בכת"י מוסקבה–גינצבורג‪“ :‬הוא משיח בן יוסף שמצד אביו הוא שור בכור‬

         ‫שורו הדר לו ומצד אמו הוא חמור מצד אסנת בת פוטיפרע שהיתה בת שכם"‪9.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬דברי החתימה של כתב היד שבהם המחבר מתאר את הרדיפות וההתנכלויות‬
‫שלהן הוא היה נתון‪ ,‬עולים גם הם בקנה אחד עם הידוע לנו על תלאותיו של מלכו‬

                                                                  ‫בתקופה זו‪10.‬‬

                                                       ‫ראו בניהו‪ ,‬מאמר‪ ,‬עמ' שלג‪-‬שלד‪.‬‬      ‫	‪5‬‬
                                                    ‫חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪.‬‬      ‫	‪6‬‬
‫לאזכורו של נושא זה בחיבור פרי עטו של מלכו חשיבות מיוחדת‪ ,‬שכן הוא עלה גם בהתכתבות‬          ‫	‪7‬‬
‫שניהל אשר לעמליין‪ .‬תשובתו של לעמליין לשאלה זו‪ ,‬שלפיה הצדיקים לא יקומו לתחייה שכן‬
‫הם אינם זקוקים לתחיית המתים‪ ,‬עוררה התנגדות מרובה מצדו של המקובל ומחשב הקיצין‬              ‫‪	8‬‬
‫ר' יוסף אבן שרגא‪ .‬כתב היד החדש שבפנינו חושף לעינינו לא רק חומר חדש ובלתי ידוע משל‬         ‫	‪9‬‬
‫מלכו עצמו‪ ,‬אלא אף מציב אותו בתוך ההקשר הרחב יותר של פעילות המקובלים והמבשרים‬             ‫‪	10‬‬
‫המשיחיים באיטליה בשנים אלו‪ .‬על הפולמוס בין לעמליין לאבן שרגא ראו‪ :‬קופפר‪ ,‬חזיונותיו‪,‬‬
                               ‫עמ' ‪ ;417-416 ,410-409‬מרקס‪ ,‬משיח השקר עמ' ‪.138-137‬‬

                                                                              ‫דף ‪ 8‬ע"א‪.‬‬
‫דף ‪ 246‬ע"ב‪ .‬דוגמה נוספת היא הדיון הבא בכתב היד בנוגע לנבואתו של בלעם (דף ‪ 18‬ע"ב)‪,‬‬
‫המופיע גם הוא בכת"י מוסקבה‪-‬גינצבורג בדף ‪ 244‬ע"ב‪ .‬הצגתי כאן מספר נושאים מרכזיים‪,‬‬

                  ‫אולם יש עוד פרטים רבים הנזכרים הן בחיבור שלפנינו הן בכתב היד הנ"ל‪.‬‬
                                                         ‫דף ‪ 60‬ע"ב וראו לעיל ‪.264-250‬‬
   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391