Page 316 - morocco

‫פסקל פרץ‪-‬רובין‪306‬‬

‫מרוקו‬

‫חוטים מוזהבים‪ .‬מגש התה )סיניה( מנחושת או מתכת מצופה כסף‪ ,‬הונח על רגליות‬ ‫מימין‪ :‬בראד‪ ,‬קומקום תח מסורתי ‪iiwiJ‬‬
‫קטנות בצד החדר‪ .‬מערכת כלי התה כללה קומקום ) בראד(‪ ,‬כלי להגשת סוכר‪ ,‬כלי לעלי‬ ‫נחושת ומצופח זחב‪ ,‬מרוקו‪ ,‬ראשית המאה‬
‫הנענע ופטיש קטן לשבירת קנה הסוכר או קוביות הסוכר‪ .‬התה הוגש בכוסות מיוחדות‪,‬‬
‫מעוטרות בדגמים מוזהבים מעשה אומן‪ ,‬ולצד התה הוגשו עוגיות הריפה‪ .‬את התה מזג‬ ‫חעשרים‬
‫בדרך כלל בעל הבית או אורח שבעל הבית חפץ ביקרו‪ .‬המוזג הוריד והעלה את הקומקום‬
‫תוך כדי מזיגה‪ ,‬כדי שייווצר קצף בכל כוס וכדי שריח הנענע יתפשט בחדר‪ .‬כל אורח נהג‬ ‫משמאל‪ :‬סינ!ה מערגת גלי תה להגשה‪,‬‬
‫מסעדת מרקש‪ ,‬ירושלים‪2002 ,‬‬
‫לשתות יותר מכוס אחת‪.‬‬

‫המזון היומיומי‬ ‫ילדים בחברת באימהותיהם המבשלות‬
‫בחצר הבית במלאח‪ ,‬קזבלנקה‪1949 ,‬‬
‫הבישול היומיומי היה שונה לחלוטין מהבישול לשבת או לאירועי חג‪ .‬בארוחות היום‪-‬‬
‫יום אכלו תבשילי קדרה שכללו בשר‪ ,‬ירקות‪ ,‬קטניות ודגנים‪ .‬הבישול נעשה בטאג'ן‪ ,‬סיר‬
‫גדול ורחב מחרס עם מכסה בצורת קונוס‪ .‬בבישול בקדרה אחת‬
‫נהגו לא לערבב טעמים מנוגדים כגון שום )חריף( ובצל )מתוק(‪.‬‬
‫הבישול היה ממושך‪ ,‬על להבה קטנה לאידוי הנוזלים‪ .‬התוצר הסופי‬

‫הרצוי נקרא שע‪.‬רה דתקלייה‪.‬‬
‫במרוקו נהגו לאכול שתי ארוחות עיקריות‪ :‬בצהריים ובערב‪ .‬את‬
‫ארוחת הצהריים‪ ,‬שבה אכלו בדרך כלל תבשילי קדרה‪ ,‬החלו להכין‬
‫בשעות הבוקר המוקדמות‪ .‬הטאג'ין הונח על כאנון )או מזמר(‬
‫שמתחתיו גחלים לוחשות‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר בישלו על פתיליות‬
‫ופרימוסים‪ ,‬וגם אז נמשך הבישול כמה שעות‪ .‬לארוחת הערב הכינו‬
‫מרק סמיך ועשיר אשר הכיל בשר ודגנים או קטניות‪ ,‬כגון מרק‬
‫העדשים המפורסם‪ ,‬חרירה‪ ,‬ובו בשר‪ ,‬עצמות‪ ,‬ירקות ועדשים‪ .‬לצד‬

‫המרקים הוגש מבחר סלטים ולחמים‪.‬‬
‫במרוקו נפוצה מאוד צליית בשרים ודגים על גבי גחלים ‪-‬‬
‫הסאויה‪ .‬משפחות נהנו להיפגש באמצע השבוע לערבי אירוח‬

‫ושמחה‪ ,‬שאליהם הוזמנו נגנים והנעימו את זמנם בנגינה‪.‬‬