Page 312 - morocco
P. 312

‫פסקל פרץ‪-‬רובין‪302‬‬

                                                                                                              ‫מרוקו‬

                                                                   ‫תבלינים ועשבי תיבול‬

‫המטבח אופיין בשימוש רב בעשבי תיבול מיוחדים‪ ,‬בקליפות )קינמון(‪ ,‬בזרעים )קימל‪,‬‬
‫כמון‪ ,‬שומר ועוד(‪ ,‬בתרמילים )של פול‪ ,‬אפונה והל( ובמי פרחים‪ ,‬שחלקם עורבב בשמן‬
‫לתיבול ולהפצת ריח‪ .‬התבלינים האקזוטיים הקנו לתבשילים את עושר ניחוחם וטעמם‬
‫המיוחד‪ .‬התבלינים המרכזיים המשמשים במטבח היהודי במרוקו עד היום הם זעפרן‪,‬‬
‫כורכום‪ ,‬קינמון‪ ,‬זנגביל‪ ,‬פלפל חריף‪ ,‬כוסברה יבשה וטרייה‪ ,‬כמון‪ ,‬מיורן‪ ,‬קושת )מקיה(‪,‬‬
‫לימונית‪ ,‬לואיזה‪ ,‬נענע )מנתה( ושיבה‪ .‬יהודי מרוקו עשו שימוש בחומרי הטעם והריח‬

      ‫שבסביבתם באופן שונה מהאוכלוסייה המקומית‪ ,‬ולכן מזונם נבדל מעט בטעמו‪.‬‬
‫בעשבי התיבול ובתבלינים תלו סגולות רפואיות; הם שימשו לרקיחת משקאות‬
‫ולשיקויים‪ ,‬להקל על עיכול וכאבי בטן ולהרגעה‪ .‬האמונה הייתה כי הם מסייעים לזרימת‬
‫הדם‪ ,‬להגברת התיאבון ומקילים על כאבי היולדת‪ .‬לאחר קניית גרגרי התבלינים פיזרו‬
‫כל תבלין בטבאק )סלסלת קש שטוחה( או בטס נחושת רחב‪ ,‬ולאחר מכן החלה מלאכת‬
‫מיון הגרגרים וניקוים‪ :‬איווררו וייבשו את הגרגרים‪ ,‬ואחר כתשו אותם בעלי ומכתש‪,‬‬
‫מהךאז‪ .‬עקרות הבית הכינו תערובת תבלינים‪ ,‬שלפעמים הכילו ‪ 12-8‬תבלינים שונים‪,‬‬
‫הקרויה ראס אלחאנות )ראש החנות(‪ ,‬כלומר מבחר תבלינים מחנות התבלינים‪ .‬תערובת‬
‫זו הכילה תבלינים כגון כמון‪ ,‬ציפורן‪ ,‬הל‪ ,‬פלפל שחור‪ ,‬פלפלת חריפה אדומה‪ ,‬קינמון‬
‫ועוד‪ .‬התערובת נשמרה בצנצנות סגורות הרמטית‪ ,‬לשמירת ניחוחה לאורך זמן‪ .‬הסחקה‪,‬‬
‫תערובת תבלינים ששימשה יסוד למרבית התבשילים‪ ,‬הייתה עשוייה מרסק פלפלים‬

                                    ‫אדומים אשר עורבב בשמן חם ותובל במלח ובשום‪.‬‬
‫מאכלים קרים וסלטים תובלו בעיקר בשמן זית‪ .‬לבישול השתמשו בשמן בוטנים ובשמן‬
‫ארגן‪ ,‬המופק מעץ הארגן הצומח בסביבת מוגאדור‪ .‬זהו שמן עדין מאוד אשר האמונה‬
‫העממית תלתה בו סגולות מרפא‪ .‬לתיבול דברי מאפה ובישומם השתמשו במא‪-‬זהר‪ ,‬מי‬

                                                 ‫פרחי הדר‪ ,‬ולעתים רחוקות במי ורדים‪.‬‬

                                                          ‫ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬כבושים וריבות‬   ‫חנות לפירות יבשים באחד מהשווקים בדרום‬
                                                                                                                ‫מרוקו‪ ,‬ינואר‪2000 ,‬‬
‫במרוקו נהגו להשתמש בכל סוגי הירקות הזמינים‪ .‬הירקות התלוו לבשרים‪ ,‬לעוף‪ ,‬לדגים‬
‫ולתבשילי קדרה; לסלטים טריים ומבושלים; לכבישה ולשימור‪ .‬תפוחי אדמה‪ ,‬דלעת‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫בצל ירוק ויבש‪ ,‬פול‪ ,‬אפונה‪ ,‬שומר‪ ,‬סלרי‪ ,‬ארטישוק‪ ,‬חצילים‪ ,‬עגבניות‪ ,‬כרובית‪ ,‬שעועית‬
‫ירוקה ובהירה‪ ,‬פלפלים מתוקים וחריפים‪ ,‬קישואים‪ ,‬זיתים וכמהין ‪ -‬לכולם היה שימוש‪.‬‬
‫הסלטים הטריים והמבושלים תובלו בפלפל‪ ,‬בשמן זית ובכמון‪ .‬השפעת המטבח הצרפתי‬

                                       ‫במאה העשרים ניכרת בסלטים מתובלים בחומץ‪.‬‬
‫הארוחה בשבת ובחג נפתחה בדרך כלל במזה‪ ,‬או קמיה‪ :‬מבחר של ‪ 8-6‬סוגי סלטים‬
‫שונים‪ ,‬לצד סלטים מירקות כבושים‪ .‬ירקות כבושים נהגו להגיש כסלט או כתוספת‪,‬‬
‫ולפעמים שולבו בבישול בשר ודגים‪ .‬הכבישה הייתה שיטת שימור לירקות עונתיים‪ .‬עם‬
‫הזמן גילו שהשימוש בירקות כבושים מוסיף טעם למאכל והוסיפו אותם לתבשילים‬
‫מסוימים‪ .‬הירקות נכבשו בכמויות שוות של מי מלח וחומץ ונשתמרו בכדי חרס כבדים‬
‫כשנה‪ .‬קטניות שעברו קלייה ותיבול במלח הוגשו עם המזה‪ ,‬לצד משקאות חריפים או‬
‫בסיום הארוחה‪ .‬ביניהם היו פול יבש קלוי )פול מקלי( וגרגרי חמצה )חומוס( קלויה‬

                                                                         ‫)אלחמס מקלי(‪.‬‬
‫בסיום הארוחה הוגשו פירות טריים ועסיסיים‪ :‬תפוחי עץ‪ ,‬אגסים‪ ,‬פרי הדר )תפוזים‬
‫ואשכוליות(‪ ,‬תאנים‪ ,‬ענבים‪ ,‬שזיפים‪ ,‬חבושים ואבטיחים‪ .‬לצדם הוגשו פירות יבשים‪:‬‬

                  ‫תאנים‪ ,‬תמרים‪ ,‬שזיפים‪ ,‬אגוזי מלך‪ ,‬שקדים‪ ,‬חרובים‪ ,‬צימוקים ועוד‪.‬‬
   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317