Page 309 - morocco

‫הלבוש ‪299‬‬ ‫על דגמים מסוגננים‪ .‬הן היהודים והן המוסלמים התנגדו לייצוג של דמויות‪,‬‬
‫ולכן השתרשו באמנות העיטור המקומית הדגמים הגיאומטריים‪ ,‬שהתבססו‬
‫מרוקו‬ ‫על כמה צורות בסיסיות כגון המשולש‪ ,‬העיגול‪ ,‬הריבוע והמלבן‪.‬‬
‫נוסף על אלה היו גם מוטיבים מעולם החי‪ .‬אחד המוטיבים המיוחדים‬
‫טבעת מעוצבת בדגם‬ ‫ליהודים היה דגם הציפור‪ .‬הוויכוח הניטש בין החוקרים בדבר מקורות‬
‫צעור‪ ,‬מבנאס‪ ,‬המאה‬ ‫ההשפעה העיקריים על דגם הציפור בעיטורים היהודיים‪ ,‬מחזק את‬
‫ההשערה בדבר מעבר מוטיבים בין התרבות המוסלמית והספרדית‪,‬‬
‫השמונה‪-‬עשרה או‬ ‫הד לקשרים שהתקיימו בין מרוקו וספרד בכל התקופות‪ .‬מוטיב הציפור‬
‫התשע‪-‬עשרה‪ ,‬זהב‪,‬‬ ‫מופיע בהקשרים רבים ושונים‪ .‬כמרכיב צורני מרשים הופיעו הציפורים‬
‫בחושן "השמלה הגדולה" של היהודיות העירוניות‪ ,‬כמשל לנאמנות‬
‫אבני אזמרגד ואבן‬ ‫ולאהבה‪ .‬מוטיב הציפור עיטר טבעות מאגיות שנודעו בכינוין "טבעות‬
‫קוורץ‬
‫הציפור"‪ .‬לצד סוגים שונים של בעלי כנף‪ ,‬כגון יונים‪ ,‬תרנגולים ותרנגולות‪' ,‬‬
‫רווח גם מוטיב הנשר ברקמה ובתכשיטי זהב משובצים אבנים טובות‪ .‬הנשר‬
‫נחשב למלך העופות‪ ,‬לסמל השמש ויסודות קוסמיים‪ ,‬וסימל ניצחון‪.‬‬

‫מוטיב עיטורי נוסף שהופיע על האפודה במערכת"השמלה הגדולה" בערי הצפון ועיטר‬
‫גם את תכריכי המתים היה העיגול הספירלי‪ ,‬שסימל את האמונה בנצחיות החיים‪.‬‬

‫הכ'מסה הופיעה הן כדגם עיטורי והן כקמיע בפני עצמה‪ ,‬שכן יוחסו לה סגולות של‬
‫הגנה מפני העין הרעה וברכה לעונד אותה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫שני מרכיבי יסוד קבעו את אופי הלבוש היהודי במרוקו‪ :‬חוקי הגיאר הנוקשים ובואם‬
‫של מגורשי ספרד‪ .‬השפעות אלה התקיימו עד תחילת המשטר הקולוניאלי בראשית המאה‬
‫העשרים‪ ,‬שבו החלו היהודים להיפרד מלבושם המסורתי‪ .‬תהליך זה לא התרחש‬
‫בפתאומיות אלא באופן הדרגתי‪ .‬ראשונים היו יהודי הערים‪ ,‬שביקשו להתנתק מן הלבוש‬
‫המסורתי אשר סימל בעיניהם את מעמדם הנחות‪ ,‬ושאפו לאמץ את המראה האירופי‪.‬‬
‫לאחר מכן הצטרפו אליהם יהודי הכפרים הדרומיים‪ ,‬אשר נטשו את כפריהם ובאו להתגורר‬

‫בעריה המרכזיות של מרוקו‪.‬‬
‫תהליכי העיור‪ ,‬לרבות נטישת הכפרים וטשטוש תווי היכר אזוריים‪ ,‬איימו על הדבקות‬
‫במסורות הלבוש‪ .‬השלטון הצרפתי‪ ,‬אשר היה גורם מרכזי בהשפעת תרבות המערב על‬
‫לבושם של יהודי מרוקו‪ ,‬סלל דרך לפני חוקרים צרפתיים לחקור את תרבותם של הנתינים‪.‬‬
‫הם הניחו כי יהודי הארץ שימרו מסורת והווי חיים עתיק יומין של חברה מסורתית‪,‬‬
‫שאותם ביקשו לחקור ולחשוף בפני האירופים‪ .‬לכן יש לציין את תרומתם ואת זו של‬
‫חוקרים נוספים שנדרשו לסוגיית הלבוש במרוקו ותיעדו את מראה עיניהם בכתב‪ ,‬באיור‬
‫ובצילום‪ ,‬אף כי אין להתעלם מפרשנותם האישית ומנטייתם להכליל ולהתעלם מפרטים‪.‬‬
‫עם עלייתם של יהודי מרוקו לישראל הועתק חלק הארי של עבודת המחקר על לבוש‬
‫היהודים לארץ והוא מתרכז במחלקות האתנוגרפיות שבמוזיאונים‪ .‬הן אוספות את‬
‫התלבושות המקוריות שהובאו בידי יוצאי מרוקו‪ ,‬ומשמרות את מורשת לבושם בתצוגות‬

‫ובקטלוגים הנלווים להן‪.‬‬
‫במחצית השנייה של המאה העשרים החלה תופעה חברתית ותרבותית של שיבה‬
‫לשורשים בקרב יוצאי מרוקו בארץ‪ .‬חנה של"השמלה הגדולה" עלה מחדש בעיניהן של‬
‫הנשים‪ ,‬שראו בה בגד יהודי מרוקני והזדהות סמלית עם מסורת המשפחה והעדה‪".‬השמלה‬