Page 309 - morocco
P. 309

‫הלבוש ‪299‬‬                           ‫על דגמים מסוגננים‪ .‬הן היהודים והן המוסלמים התנגדו לייצוג של דמויות‪,‬‬
                                       ‫ולכן השתרשו באמנות העיטור המקומית הדגמים הגיאומטריים‪ ,‬שהתבססו‬
‫מרוקו‬                                            ‫על כמה צורות בסיסיות כגון המשולש‪ ,‬העיגול‪ ,‬הריבוע והמלבן‪.‬‬
                                          ‫נוסף על אלה היו גם מוטיבים מעולם החי‪ .‬אחד המוטיבים המיוחדים‬
  ‫טבעת מעוצבת בדגם‬                         ‫ליהודים היה דגם הציפור‪ .‬הוויכוח הניטש בין החוקרים בדבר מקורות‬
 ‫צעור‪ ,‬מבנאס‪ ,‬המאה‬                         ‫ההשפעה העיקריים על דגם הציפור בעיטורים היהודיים‪ ,‬מחזק את‬
                                           ‫ההשערה בדבר מעבר מוטיבים בין התרבות המוסלמית והספרדית‪,‬‬
     ‫השמונה‪-‬עשרה או‬                        ‫הד לקשרים שהתקיימו בין מרוקו וספרד בכל התקופות‪ .‬מוטיב הציפור‬
    ‫התשע‪-‬עשרה‪ ,‬זהב‪,‬‬                       ‫מופיע בהקשרים רבים ושונים‪ .‬כמרכיב צורני מרשים הופיעו הציפורים‬
                                         ‫בחושן "השמלה הגדולה" של היהודיות העירוניות‪ ,‬כמשל לנאמנות‬
     ‫אבני אזמרגד ואבן‬                  ‫ולאהבה‪ .‬מוטיב הציפור עיטר טבעות מאגיות שנודעו בכינוין "טבעות‬
                  ‫קוורץ‬
                          ‫הציפור"‪ .‬לצד סוגים שונים של בעלי כנף‪ ,‬כגון יונים‪ ,‬תרנגולים ותרנגולות‪' ,‬‬
                                   ‫רווח גם מוטיב הנשר ברקמה ובתכשיטי זהב משובצים אבנים טובות‪ .‬הנשר‬
                                            ‫נחשב למלך העופות‪ ,‬לסמל השמש ויסודות קוסמיים‪ ,‬וסימל ניצחון‪.‬‬

                         ‫מוטיב עיטורי נוסף שהופיע על האפודה במערכת"השמלה הגדולה" בערי הצפון ועיטר‬
                             ‫גם את תכריכי המתים היה העיגול הספירלי‪ ,‬שסימל את האמונה בנצחיות החיים‪.‬‬

                         ‫הכ'מסה הופיעה הן כדגם עיטורי והן כקמיע בפני עצמה‪ ,‬שכן יוחסו לה סגולות של‬
                                                                       ‫הגנה מפני העין הרעה וברכה לעונד אותה‪.‬‬

                                                                    ‫סיכום‬

                         ‫שני מרכיבי יסוד קבעו את אופי הלבוש היהודי במרוקו‪ :‬חוקי הגיאר הנוקשים ובואם‬
                         ‫של מגורשי ספרד‪ .‬השפעות אלה התקיימו עד תחילת המשטר הקולוניאלי בראשית המאה‬
                         ‫העשרים‪ ,‬שבו החלו היהודים להיפרד מלבושם המסורתי‪ .‬תהליך זה לא התרחש‬
                         ‫בפתאומיות אלא באופן הדרגתי‪ .‬ראשונים היו יהודי הערים‪ ,‬שביקשו להתנתק מן הלבוש‬
                         ‫המסורתי אשר סימל בעיניהם את מעמדם הנחות‪ ,‬ושאפו לאמץ את המראה האירופי‪.‬‬
                         ‫לאחר מכן הצטרפו אליהם יהודי הכפרים הדרומיים‪ ,‬אשר נטשו את כפריהם ובאו להתגורר‬

                                                                                     ‫בעריה המרכזיות של מרוקו‪.‬‬
                         ‫תהליכי העיור‪ ,‬לרבות נטישת הכפרים וטשטוש תווי היכר אזוריים‪ ,‬איימו על הדבקות‬
                         ‫במסורות הלבוש‪ .‬השלטון הצרפתי‪ ,‬אשר היה גורם מרכזי בהשפעת תרבות המערב על‬
                         ‫לבושם של יהודי מרוקו‪ ,‬סלל דרך לפני חוקרים צרפתיים לחקור את תרבותם של הנתינים‪.‬‬
                         ‫הם הניחו כי יהודי הארץ שימרו מסורת והווי חיים עתיק יומין של חברה מסורתית‪,‬‬
                         ‫שאותם ביקשו לחקור ולחשוף בפני האירופים‪ .‬לכן יש לציין את תרומתם ואת זו של‬
                         ‫חוקרים נוספים שנדרשו לסוגיית הלבוש במרוקו ותיעדו את מראה עיניהם בכתב‪ ,‬באיור‬
                         ‫ובצילום‪ ,‬אף כי אין להתעלם מפרשנותם האישית ומנטייתם להכליל ולהתעלם מפרטים‪.‬‬
                         ‫עם עלייתם של יהודי מרוקו לישראל הועתק חלק הארי של עבודת המחקר על לבוש‬
                         ‫היהודים לארץ והוא מתרכז במחלקות האתנוגרפיות שבמוזיאונים‪ .‬הן אוספות את‬
                         ‫התלבושות המקוריות שהובאו בידי יוצאי מרוקו‪ ,‬ומשמרות את מורשת לבושם בתצוגות‬

                                                                                         ‫ובקטלוגים הנלווים להן‪.‬‬
                         ‫במחצית השנייה של המאה העשרים החלה תופעה חברתית ותרבותית של שיבה‬
                         ‫לשורשים בקרב יוצאי מרוקו בארץ‪ .‬חנה של"השמלה הגדולה" עלה מחדש בעיניהן של‬
                         ‫הנשים‪ ,‬שראו בה בגד יהודי מרוקני והזדהות סמלית עם מסורת המשפחה והעדה‪".‬השמלה‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314