Page 307 - morocco
P. 307
הלבוש 297
מרוקו
יהודייה עודה תכשיט בצורת משולש, התכשיטים
הנחשב סגולה נגד עין הרע,דבדו1915,
תכשיטי האישה המסורתיים היו חלק בלתי נפרד ממכלול התלבושת המסורתית לחגים
ולאירועים .כמו הבגדים גם הם מצביעים על תפיסות וערכים חברתיים ,וחושפים צביון
מאגי־ המעוגן במסורת של סמלים עתיקים .התכשיטים העשויים מחומרים יקרים -
זהב ,כסף ואבנים יקרות -נמנו עם הביטויים העיקריים לרכוש שנצבר במשפחה והעידו
על מעמדה הכלכלי והחברתי של האישה .מקום חשוב יוחד להם בנדוניית הכלה ובחיי
המשפחה בגלל סגולותיהם המאגיות.
רוב התכשיטים שנוצרו במרוקו היו מעשי ידי צורפים יהודים ,כי מגבלות הדת מנעו
מהמוסלמים לעבד מתכות יקרות ולמכור אותם במחיר גבוה מערכן .מעשה זה נחשב
להלוואה בריבית ,האסורה על המוסלמים .מכאן צמחה אף האמונה העממית המוסלמית
כי העוסק בכסף ובזהב נמנה עם השדים והרוחות .למרות יחסו השלילי של האסלאם
למעמד הצורפות ,הורשתה האישה המוסלמית לענוד את עדייה ואף קיבלה אותם כמתנת
כלולות ,בניגוד לגבר ,שעליו חל איסור ענידת תכשיטים.
שוקי הצורפים היהודיים ,הסכאכין ,התקיימו בערים ובכפרים ,שם התרכזו מרבית
הצורפים היהודים .עבודת הצורפות נחלקה על פי מומחיותם של העוסקים במלאכה:
צייאגין עסקו בעיבוד ראשוני של המתכות ,ךהאבין עיצבו תכשיטי זהב מעודנים ,נקאסין
התמחו בחקיקת עיטורים על גבי תכשיטי כסף מיוחדים ,וצורפי הכסף כונו נקאךיה.
התכשיטים נענדו רוב שעות היום ,להוציא סוגי תכשיטים מפוארים במיוחד שנשמרו
לטקסים ולחגים .סוגי התכשיטים מאופיינים לפי אזורי מוצאם .בתכשיטים הכפריים
בלט השימוש בכסף ולעתים העיבוד הלא-מהוקצע ,ובתכשיטים העירוניים פרח השימוש
בזהב ובאבנים יקרות.
רוב הצורפים היו גברים
שייצרו תכשיטים למטרות
מסחר ,ואילו הנשים עיצבו
תכשיטים ביתיים ,שנועדו לגוון
את תכשיטי הנדוניה ולהעביר
את זמנן בנעימים .הנשים עסקו
בהשחלת חרוזי זכוכית ,אבנים
חצי יקרות ותליוני כסף שונים,
שליקטו בשווקים ,לאחר שפורקו
ממחרוזות האם שלהם ,והעניקו
לתכשיטיהן חותם אישי.
ההשפעה הספרדית ניכרה גם
בתכשיטים העירוניים ,ובמיוחד
במוטיבים העיטוריים .עיטור
הראש העירוני החשוב ביותר
היה התאז' :עטרה שהורכבה
מחמישה או משבעה לוחות זהב
בעבודת סבכה ושיבוץ אבנים
יקרות כאבני אודם ,אזמרגד
ולוחיות מעוטרות אמאיל צבעוני
