Page 18 - etmol 53

‫שליח מצטרף לגולים‬

‫אגב‪ ,‬בין הגולים נמצא גם יהודי‬ ‫שליחים יהודים‪ .‬אלו מסרו את ההוראות‬ ‫סימטה בצנעא‬
‫מארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עמרם החסיד כינויו‪ .‬הוא‬ ‫לראשי הקהל שכינסו את היהודים‬
‫נשלח על‪-‬ידי קהילת חברון לתימן כדי‬ ‫והודיעו להם על הגזירה‪ .‬השליחים‬ ‫רה בבהילות‪ ,‬חבורות חבורות‪ .‬לאחר‬
‫לאסוף כסף‪ ,‬והגיע לשם תוך‪-‬כדי גזי­‬ ‫רשמו את מספר היהודים בכל ישוב‬ ‫יציאתם מן העיר פלשו המוני הערבים‬
‫רות הגירוש‪ .‬יהודי תימן לא יכלו לעזור‬ ‫וישוב‪ ,‬לפי צו האימאם‪ .‬יציאת הגלות‬ ‫לשכונתם ושדדו מה שנותר בבתים‪.‬‬
‫לו‪ ,‬כמובן‪ .‬עמרם החסיד לא נרתע מן‬ ‫לא חלה במועד אחד והיא נקבעה לפי‬ ‫הרב מהרי״ץ‪ ,‬מגדולי חכמי היהודים‬
‫הגזירות שנתגלגלו על יהודי תימן‬ ‫מידת קרבתו או ריחוקו ממוזע‪ .‬מטעמים‬ ‫בתימן‪ ,‬נולד באותה גלות במוזע‪ ,‬והוא‬
‫ונשאר עמם בצרתם‪ .‬בתקופת הגירוש‬ ‫שאינם ידועים השהו כמה שליטים את‬ ‫תיאר אחר״כך‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את קורות‬
‫נדד עמהם‪ ,‬וכשחזרו‪ ,‬המתין להם עד‬ ‫היהודים בגירוש‪ .‬הוא מספר‪ ,‬כי לפני‬
‫שבנו את ישוביהם ושיקמו את חייהם‪.‬‬ ‫צאתם של היהודים ממקומותיהם‪.‬‬ ‫צאתם מצנעא הפקידו יהודי העיר‪,‬‬
‫הוא חזר לארץ‪ ,‬שב לתימן אחר‪-‬כך‬ ‫דרך הגירוש היתה כך‪ :‬היהודים היו‬ ‫שקיוו לחזור מגלותם‪ ,‬את כתבי היד‬
‫והתרים את היהודים שם‪ ,‬שמצבם‬ ‫מתרכזים בשוק של עירם כשהם מבי­‬ ‫ודפוסים שונים בידי מוסלמי‪ ,‬והם מילאו‬
‫הוטב‪ ,‬למען היישוב בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫אים אתם אוהלים מיריעות עזים וערס‪-‬‬ ‫חדר גדול‪ .‬אותו תימני הונה אותם ושרף‬
‫יהודי העיר צ׳וראן מסרו בידיו איגרת‬ ‫לים לתינוקות‪ .‬בשלב שני התרכזו‬ ‫את כל כתבי היד‪ .‬בידי יהודי תימן לא‬
‫ליהודי חברון והיא משמשת כאחד‬ ‫תושבי כמה ישובים במקום אחד ומשם‬ ‫נותרו אלא הספרים שלקחו אתם לצור­‬
‫יצאו לדרך‪ ,‬כל אחד עם בני עירו‪.‬‬ ‫כי תפילה והוראה‪ .‬ואמנם מרבית כתבי־‬
‫המקורות לתולדות הגירוש‪.‬‬ ‫בהגיע מועד היציאה באו שליחים מטעם‬ ‫היד שהועתקו לפני גלות מוזע ושרדו‬
‫לדעת חיים חבשוש תמה גלות מוזע‬ ‫השלטונות שדחקו בהם לצאת לדרך‪ .‬לא‬ ‫בידינו עד היום הם סידורים‪ ,‬חומשים‪,‬‬
‫כתוצאה מתלונות בני תימן לפני האי­‬ ‫לכל היוצאים נמצאו בהמות לרכיבה‬ ‫מדרשים‪ ,‬והרמב׳׳ם‪ ,‬שנטלו עמהם הגו­‬
‫מאם‪ ,‬כי גירוש בעלי המלאכה היהודים‬ ‫ולמשא‪ .‬הישובים היהודים שדרכם‬
‫מישוביהם פוגע בהם קשות‪ .‬מושל‬ ‫עברו הגולים סיפקו להם גמלים וחמו­‬ ‫לים לצרכים דתיים‪.‬‬
‫העיר עומראן‪ ,‬צפונית‪-‬מערבית לצנעא‪,‬‬ ‫רים וצידה לדרך ככל שיכלו‪ .‬הפייטנים‬ ‫סלימאן נקאש‪ ,‬נשיאם של יהודי‬
‫אף התייצב לפני האימאם ואמר‪ ,‬כי חיי‬ ‫מהללים את טוב לבם של היהודים בע­‬ ‫צנעא‪ ,‬יצא בהסכמת האימאם למוזע‬
‫העם נעשו קשים באין אומנים ובעלי‬ ‫רים ד׳הבאן‪ ,‬כוכבאן‪ ,‬ערוס ואלטוילה‪,‬‬ ‫לבחון אם יצלח המקום לגולים‪ .‬בינתיים‬
‫מלאכה‪ .‬השליט ‪ -‬לפי גירסה זו ‪-‬‬ ‫ישבו גולי צנעא בד׳מאר‪ ,‬הרחוקה‬
‫שוכנע מדבריו וציווה להחזיר את היהו­‬ ‫שעזרו לאחיהם‪.‬‬ ‫מצנעא שלושה ימים‪ ,‬ושם ציפו להכר­‬
‫דים למדינה‪ ,‬אולם לא למקומות הקוד­‬ ‫בדרך נתעוררו בעיות מזון ומחסור‬
‫מים‪ ,‬אלא לשכונות נפרדות שציוה לה­‬ ‫במים‪ .‬הלילות היו קרים מאוד ולא היתה‬ ‫עה סופית בגורלם‪.‬‬
‫קים למענם מחוץ לתחום הישובים‬ ‫כסות להולכים‪ .‬היתה גם סכנה של חיות‬ ‫רבים מתו בטלטולי הדרך‪ ,‬בייחוד‬
‫המוסלמים‪ .‬אגדה אחרת סיפרה‪ ,‬כי‬ ‫טרף ונמרים שהיו במדבר תהאמה‪ ,‬וסו­‬ ‫זקנים וילדים‪ .‬מאחד השירים אנו למדים‬
‫לאחר צאת היהודים בגירוש פרצה מגי­‬ ‫פות המדבר הלוהטות הטילו על הגולים‬ ‫כי מושל מוזע‪ ,‬סייד אחסן‪ ,‬גילה יחס‬
‫פה בארץ‪ ,‬גשם כבד וברד כילו את‬ ‫אימה‪ .‬מחשש שהמסעות וטלטולי הדרך‬ ‫נאה לגולים בהגיעם למחוזו וקידם את‬
‫תבואת הארץ והמוסלמים ראו בכך יד‬ ‫יגרמו לביטול תורה ותפילה‪ ,‬הוזהרו‬ ‫פניהם בלחם ובמים‪ .‬נקיקי הסלעים‬
‫אלהים הנוקמת את נקמת היהודים ‪ -‬ואז‬ ‫היהודים על‪-‬ידי חכמיהם ורבניהם על‬ ‫שימשו להם כמקומות מגורים‪ .‬כיוון‬
‫הוחלט להחזירם‪ .‬שלום שבזי מרמז‬ ‫התפילה ועל התורה‪ .‬בדרכם נתלוו אלי­‬ ‫שרובם ככולם היו בעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬לא‬
‫באחד מפיוטיו שביטול הגזירה בא עקב‬ ‫הם חיילים ושוטרים שחלקם ניסו להת‪-‬‬ ‫נמצאה להם בגלותם עבודה לעסוק בה‬
‫פירוד שנפל בין מושלי תימן‪ ,‬שרבו‬ ‫אנות לנשים‪ .‬היהודים לא נשאו עמם‬ ‫והם נידונו לחרפת רעב‪ .‬מחלות ומגי­‬
‫כלי נשק‪ .‬למרות כל התלאות לא הוש­‬ ‫פות פרצו במחנות הגולים‪ ,‬כתוצאה מן‬
‫ביניהם‪.‬‬ ‫אר אף נחשל בדרך‪ .‬הבריאים עזרו‬ ‫המים הרעים והאקלים החם‪ ,‬ועשו בהם‬
‫אולם הסיבות לביטול הגירוש היו‬ ‫לזקנים ללכת או שנשאו אותם על גבם‪.‬‬ ‫שמות‪ .‬משפחות שלמות נכחדו‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫אחרות‪ :‬מערכת יחסים מעורערת בין‬ ‫חולים נישאו אף הם‪ .‬ישובי הדרום‬ ‫רק כרבע מהגולים נשארו בחיים‪ .‬מבני‬
‫שליטי תימן ומותו הפתאומי של האי­‬ ‫שתחמו את יעד הגלות ‪ -‬הערים תעז‪,‬‬ ‫קהילת צנעא‪ ,‬שמנתה כעשרת אלפים‬
‫מאם אלמהדי‪ ,‬גוזר הגזירה‪ .‬אלמהדי מת‬ ‫עדינה‪ ,‬עמירה ועמאר ‪ -‬שימשו תחנות‬
‫בקיץ ‪ 1681‬וגזירתו‪ ,‬שנראה שלא כל‬ ‫ביניים לגולים‪ .‬את החגים ואת סוכות‬ ‫נפש‪ ,‬חזרו מן הגלות רק כאלף נפשות‪.‬‬
‫מושלי תימן השלימו אתה ‪ -‬התבטלה‪.‬‬
‫לאחר גלות של למעלה משנתיים חזרו‬ ‫עשו הגולים בדרך‪.‬‬ ‫המגורשים יוצאים לדרך‬
‫הגולים שנותרו בחיים לבתיהם‪ .‬שרידי‬
‫יהודי צנעא לא הורשו לחזור לשכונתם‬ ‫גזירת האימאם ומועד היציאה של‬
‫ברובע ״אלסאילה״ והם הקימו להם‬ ‫הקהילות השונות הועברו בכתב על‪-‬ידי‬
‫בתים על אדמת ״קאע ביר אלעזב״‪ ,‬הוא‬
‫הרובע היהודי שעמד על תילו עד קום‬

‫המדינה‪.‬‬
‫עברו שלוש‪-‬מאות שנים מאז אותה‬
‫גלות קשה ויהודי תימן לא שכחוה ולא‬
‫שכחו את לקחה‪ .‬ובבוא היום‪ ,‬ללא גזי­‬
‫רת גירוש‪ ,‬קמו כולם‪ ,‬כאיש אחד‪ ,‬נעלו‬
‫את בתיהם בארץ שבה עשו אלפיים‬

‫שנה ואולי יותר ‪ -‬ועלו לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬גרוש מוזע לאור מקורות‬
‫חדשים ‪ -‬י‪ .‬רצהבי ב״ ציו ך תשל״ב;‬

‫גרוש מוזע ‪ -‬י‪ .‬רצהבי ב״ספונות״ ה‪/‬‬

‫‪18‬‬