Page 164 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 164
162פרק חמישי
תרבותיים בתוך התנועה הציונית .לפי הגדרתו של רנאן הלאום כמשפחה רוחנית
אינו בהכרח משפחה גזעית ,שכן האומות המודרניות היו מעורבות מבחינה גזעית.
קביעה זו נכונה גם באשר לעם היהודי שמורשתו ההיסטורית עוצבה על בסיס
רוחני ותרבותי יותר משעוצבה על בסיס גזעי או שבטי.
את היחסים שבין העם לארץ בתנועה הציונית הגדרתי להלן מתוך התייחסות
להופעתם בתוך השיח הציוני הפנימי .הרכיב הארצי חיזק את ממד הכוח
בלאומיות היהודית ,את אהבת המולדת ,את הרצון להכיר אותה ולהגן עליה.
אנו מוצאים שעם התבססותה של הציונות בארץ-ישראל נתפסה הארץ לעיתים
כישות אונטולוגית בעלת ערך עצמאי ,כאם הממתינה לבניה שישובו ויירשו אותה
לאחר חיי הגלות 2.ארץ-ישראל בעיני חלק מן הציונים הייתה תכליתה העיקרית
של הציונות ,היא עלתה בחשיבותה על כל פעולה מקומית של חיזוק התודעה
היהודית .לפיכך כאשר הונחה הצעת אוגנדה בפני הקונגרס הציוני נוצר שבר גדול
בתוך התנועה הציונית והועמדה לוויכוח השאלה העקרונית :האם תיתכן הגשמת
מטרת הציונות מחוץ לארץ-ישראל? מאוחר יותר ,ב ,1937-כאשר הונחה בפני
התנועה הציונית תוכנית החלוקה נסב הדיון על הארץ על גבולותיה של מדינת
הלאום היהודית .דיון זה שוב העמיד למבחן את סדר העדיפויות הציוני ,דהיינו את
השאלה מהו הרכיב החשוב יותר :הרכיב האתני או הטריטוריאלי ,העם או הארץ?
מבחינה תרבותית התנועה הציונית שאפה מראשית דרכה להחדיר למרכז
התודעה היהודית את חשיבותה ואת מרכזיותה של ארץ-ישראל כארץ ממשית ולא
כיעד רוחני הקיים בדמיון או כשאיפה רוחנית מופשטת בלבד .לשם השגת מטרה
זו פעלו יחדיו מלומדים ,מחנכים ואנשי ציבור .כך החל למעשה המחקר הגיאוגרפי
וההיסטורי של ארץ-ישראל .מלומדים כמו אברהם משה לונץ ( ,)1918–1854שייסד
את 'לוח ארץ-ישראל' בשנות השמונים של המאה התשע עשרה ,וחוקרים אחרים
שמו להם למטרה להנכיח את ארץ-ישראל הממשית בתודעה הלאומית היהודית.
מאוחר יותר ,בזמן מלחמת העולם הראשונה ,וממניעים זהים ,כתבו דוד בן-גוריון
ויצחק בן-צבי את ספרם המחקרי התעמולתי 'ארץ-ישראל בעבר ובהווה' .הספר
פורסם ב .1918-המחברים היטיבו לבטא את השאיפה הציונית להחדיר את ארץ-
ישראל אל התודעה היהודית המודרנית:
אף לרגע ,בתולדות גלותו ,לא פסה מעם ישראל זיקתו העמוקה לארץ
לידתו ומאוויו ,וזכר ציון ,נופי הכרמל והשרון ,עמק יזרעאל והרי יהודה
ושלג הלבנון ,תמיד ריחפו לנגד עיניהם של הגולים על נהרות בבל ועיני
נכדיהם על גדות הנילוס ,הריין ,הדנובה ,הוויסלה ,ההאדסון והמיסיסיפי.
ואולם מה מוזר הדבר .יותר משידעו את ארצם — שרו היהודים את
שירה .מאז אותו משורר אלמוני קדמון ששר 'על נהרות בבל' ועד אחרון
2על מעמד הארץ במחשבה הציונית ראו שביד ,מולדת וארץ; שוורץ ,ארץ הממשות.
