Page 166 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 166
164פרק חמישי
הלאום היהודית בארץ-ישראל עצמה .ויכוח זה ,למרות גלגוליו השונים מ1937-
ואילך ,לא השתנה עקרונית גם בימי קיומה של מדינת ישראל ,והוא נמשך למעשה
עד עצם הימים האלה.
למרות ההבדלים הברורים בין שני הפולמוסים הללו בהקשר ההיסטורי
והפוליטי יש להם גם מכנה משותף המצדיק את האנלוגיה ביניהם .בשני המקרים
הועמדה שאלה זהה ביחס למהותה של התנועה הציונית .בשניהם נאלצו נבחרי
התנועה לקבל הכרעה פוליטית בשאלת סדר העדיפויות הציוני ,דהיינו מה חשוב
יותר — העם או הארץ? יתר על כן ,את האנלוגיה דלהלן עשו בפועל דמויות
מרכזיות שהשתתפו בפולמוס המתמשך סביב סוגיית ארץ-ישראל ומרכזיותה
בעבור התנועה הציונית .כאמור מעבר להיבטים הפוליטיים יש ליחסים
בין העם לארץ גם היבטים נוספים שבהם לא דנתי בפרק זה .לא תמיד ניצבו
שני הרכיבים שציינתי בסתירה זה לזה כיוון שבפועל היסוד האתני והיסוד
הטריטוריאלי קיימים בכל תנועה לאומית פוליטית .אולם במקרים שניתחתי בפרק
זה בחנתי כיצד התמודדה התנועה הציונית עם הקונפליקט הפוליטי שנוצר בין
שני הרכיבים הללו — העם והארץ — כתולדה של הצעות קונקרטיות שהונחו
לפני התנועה.
תוכנית אוגנדה והציונות :העם או הארץ?
סוגיית היחסים בין העם לארץ בתנועה הציונית עלתה בפעם הראשונה בכל
חריפותה בקונגרס הציוני השישי באוגוסט 1903בבאזל שבשווייץ .יש לציין
שכאשר הציגו מנהיגי הציונות כמו פינסקר והרצל את חזונם הם לא קבעו
בבירור היכן תהיה מדינת היהודים שתקום כפתרון לרדיפת היהודים במזרח
ול'שאלת היהודים' במערב .שני מנהיגים אלה ,כל אחד בזמנו ובתקופתו,
הצביעו על אפשרויות שונות למיקומה של מדינת היהודים .פינסקר טען בספרו
'אוטואמנציפציה' שעל ההנהגה היהודית לכנס קונגרס לאומי ולהגיע להחלטה
בדבר מיקומה של טריטוריה ראויה להקמתה של מדינה ליהודים ,אם בארץ-
ישראל או בצפון אמריקה:
לא אל ארץ 'קדשנו' עלינו לשאת נפשנו עתה ,כי אם אל ארץ 'שלנו' .אין
אנו דורשים מאומה זולתי כברת-ארץ גדולה לאחינו העניים ,ארץ אשר לנו
תהיה לעולם ואדונים זרים לא יוכלו לגרשנו מעליה .שמה נביא אתנו את
קדשי-קדשינו ,אשר הצלנו מתוך הפכת ארץ-מולדתנו מקדם; את רעיון
האלהות ואת כתבי הקודש ]...[ .אפשר אמנם ,שארץ-קדשנו תוכל להיות
גם לארצנו .אם כה יהיה ,מה טוב .אבל קודם כל צריך שיבורר הדבר —
ורק בזה תלוי הכל — איזו היא ,בכלל ,הארץ אשר נוכל להשיג ואשר תכשר
