Page 165 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 165

‫בין עם לארץ  ‪163‬‬

‫המשוררים היהודיים של זמננו [‪ ]...‬ואולם מה מעט הקדישו עצמם חכמים‪,‬‬
‫למדנים וחוקרים ביהדות לחקר ארץ‪-‬ישראל ולתיאורה‪ .‬בספרות העשירה‬
‫כל כך על ארץ‪-‬ישראל לא תמצא אפילו חיבור אחד‪ ,‬כתוב בידי יהודי‬
‫בשביל יהודים‪ ,‬שיעלה תמונה כללית של ארץ‪-‬ישראל — בעבר ובהווה —‬
‫שבלעדיה אין לתאר תיאור נכון פחות או יותר את אפשרויותיה בעתיד של‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כל הספרים החשובים על אודות ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬להוציא כמה‬
‫חיבורים קדומים שכבר פגה חשיבותם ההיסטורית‪ ,‬הם פרי מחקריהם של‬

                                           ‫מלומדים נוצרים בשביל נוצרים‪3.‬‬

‫מן המגמה הזו‪ ,‬הקושרת בין חקר ארץ‪-‬ישראל לבין מטרות הציונות‪ ,‬התפתח גם‬
‫המחקר האקדמי‪ .‬באמצע שנות העשרים‪ ,‬עם הקמתה של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬נוסד גם 'המכון למדעי היהדות' ובמסגרתו הושם דגש מיוחד בחקר‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ 4.‬במערכת החינוך היישובית נעשו מאמצים רבים להגביר את אהבת‬
‫הארץ במגוון רב של דרכים‪ :‬באמצעות תוכניות לימודים פורמליות ואף באמצעות‬
‫תוכניות העשרה מחוץ לבתי הספר‪ ,‬במיוחד טיולים וסיורים באתרי גבורה יהודיים‪.‬‬
‫דוגמה אחת לגישה זו אפשר למצוא בפעילותם הנמרצת של מנהיגים חינוכיים‬
‫ותרבותיים שהתאגדו ב'ארגון המורים למען הקק"ל' (‪ .)1953–1925‬ארגון זה פיתח‬
‫תכנים חינוכיים בנושא 'ארץ‪-‬ישראל' ודאג לכך שבתי הספר היישוביים אכן יקיימו‬
‫פעילויות המגבירות את אהבת הארץ‪ 5.‬ידיעת הארץ‪ ,‬טיולים של בתי ספר היו חלק‬
‫מן ההוויי החינוכי והתרבותי מימי העלייה השנייה ובכל ימי המנדט הבריטי‪ .‬כל‬
‫אלה חברו ליצירת דמותו של העברי החדש‪ ,‬ה'צבר'‪ ,‬בן לדור ילידי הארץ‪ ,‬שהיה‬

                                       ‫מושא חלומותיהם של אנשי דור המייסדים‪6.‬‬
‫פרק זה עוסק ביחסים בין העם לארץ בהקשר הפוליטי והמדיני‪ ,‬בצומתי‬
‫ההכרעה הפוליטיים הקשורים לסוגיית הטריטוריה הלאומית‪ ,‬למיקומה‬
‫ולגבולותיה‪ .‬את הוויכוח על ארץ‪-‬ישראל בחנתי בהקשרם של שני פולמוסים‬
‫פוליטיים חריפים שגרמו להתנגשות חזיתית של היחסים בין 'העם' לבין 'הארץ'‬
‫בציונות בגלל הצורך להגיע להכרעה פוליטית‪ :‬האחד הוא סכסוך אוגנדה (‪–1903‬‬
‫‪ )1905‬והשני — הוויכוח על תוכנית החלוקה של ארץ‪-‬ישראל שהגישה הוועדה‬
‫המלכותית של הממשלה הבריטית בשנת ‪ .1937‬סכסוך אוגנדה הגדיר את גבולות‬
‫התנועה הציונות והוביל לפילוגה ולהקמתה של התנועה הטריטוריאליסטית יט"א‬
‫(‪ ,)ITO‬ואילו הוויכוח על תוכנית החלוקה היה לסכסוך על גבולותיה של מדינת‬

‫בן‪-‬גוריון ובן‪-‬צבי‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הקדמה‪ .‬המקור‪ :‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬ארץ ישראל‬           ‫	‪3‬‬
                                      ‫אין פערגאנגענהייט און געג ַענווארט‪ ,‬ניו יארק‪.1918 ,‬‬
                                                                                            ‫	‪4‬‬
                                   ‫כ"ץ והד‪ ,‬תולדות האוניברסיטה‪ ,‬עמ' ‪.486–457 ,440–439‬‬       ‫‪	5‬‬
                                                                 ‫סיטון‪ ,‬חינוך ברוח המולדת‪.‬‬  ‫	‪6‬‬

‫אלמוג‪ ,‬הצבר‪ .‬על ההיבט התרבותי של היחסים בין העם לארץ בציונות ראו בהרחבה‬
                                                 ‫קונפורטי‪ ,‬זמן עבר‪ ,‬עמ' ‪.244–228 ,122–97‬‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170