Page 160 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 160

‫‪  158‬פרק רביעי‬

‫את ירושלים‪ .‬שם הוקם ארמון השלום ועליו חקוק הפתגם ‪‘Nil humani a me‬‬
‫’‪'( alienum puto‬שום דבר אנושי אינו זר לי')‪ .‬הרצל תיאר את השבת הירושלמית‬
‫כשיא השלמות היהודית והאוניברסלית‪' :‬כמות המכוניות‪ 106‬שנסעו ברחובות‬
‫קטנה במידה נכרת והחנויות נסגרו זו אחר זו‪ .‬השבת ירדה בחגיגיות על העיר‬
‫הרוחשת חיים‪ .‬שומרי המסורת החלו נוהרים לבתי הכנסת‪ .‬מלבד בית המקדש‪ ,‬היו‬
‫בעיר העתיקה ובעיר החדשה בתי כנסת נוספים — לכבודו של האל הבלתי נראה‪,‬‬
‫ששכינתו שורה על עם ישראל הגולה זה אלפי שנים'‪ 107.‬הדת היא אפוא רכיב‬
‫אנושי בחיים היהודים המודרניים‪ ,‬יהודים מאמינים ויהודים חילונים מכירים בהוד‬
‫ובהדר שהשרתה האווירה הדתית בירושלים‪ .‬יתר על כן ירושלים מעניקה חוויה‬
‫רוחנית נשגבה לכלל האנושות‪' .‬העיר העתיקה היתה אתר בינלאומי ושימשה‬

                  ‫מולדת לעמים רבים; היא היתה ביתו של האנושי מכל‪ :‬הסבל'‪108.‬‬
‫בחזונו של הרצל השתלבו יחדיו הקדמה האנושית ופתרון 'שאלת היהודים'‬
‫ומצוקתם‪ .‬המזרח (ה'אוריינט') הארץ‪-‬ישראלי היה לחלק מפרויקט הנאורות‪,‬‬
‫'אלטנוילנד' הביאה מזור גם לחולייה של אירופה האנטישמית‪ .‬לפי הרצל האנושות‬
‫כולה עשויה להרוויח משיבתם של היהודים לארצם ההיסטורית‪ .‬הנחשלות‪,‬‬
‫שהייתה מנת חלקה של ירושלים לפני הציונות‪ ,‬פינתה את מקומה לעתיד מבטיח‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ששלטו בה 'הזוהמה‪ ,‬הרעש והסירחון [‪ ]...‬לפני עשרים שנה' היא עתה‬
‫עיר התקווה לאנושות כולה‪ ,‬עיר שבה הוקם 'ארמון השלום'‪ 109.‬הרצל התווה את‬
‫החזון הציוני שלו מתוך אתגרים וקשיים שהיו שונים מאוד מן הבעיות שהעסיקו‬
‫את אחד העם‪ .‬חזונו שיקף חוויה יהודית מודרנית שונה מזו שהכיר אחד העם‪ ,‬שחי‬
‫בעולמה של יהדות אתנית‪ .‬מתחילת המאה השמונה עשרה החלו קהילות ישראל‬
‫במרכז ובמערב אירופה להשתלב בחיי העמים הסובבים‪ .‬באנגליה‪ ,‬בהולנד‪ ,‬בצרפת‬
‫ובארצות הדוברות גרמנית היו יהודים רבים חשופים לתרבות העמים שבקרבם הם‬
‫חיו‪ .‬בפועל היו קיימים מסלולים רבים של מודרניזציה יהודית‪ ,‬המעבר מן 'העולם‬

         ‫היהודי הישן' אל היהדות המודרנית‪ ,‬התרחש באופנים ובגוונים שונים‪110.‬‬

‫לקראת סיום נשוב להבחנה בין מזרח למערב בקרב התנועות הלאומיות‪ .‬כזכור‬
‫את ההבחנה עשה הנס קון‪ ,‬שראה את עצמו תלמידו של אחד העם‪ .‬ברם גם אחד‬
‫העם הבחין בין מזרח למערב בציונות‪ ,‬אלא שהוא ראה את עצמו ציוני 'מזרחי'‬
‫וכינה את הרצל ציוני 'מערבי'‪ .‬קון לעומת זאת‪ ,‬כשהתייחס לתנועה הציונית‪ ,‬הפך‬
‫את היוצרות וייחס לאחד העם את הלאומיות המערבית האזרחית‪ ,‬ואילו להרצל‬

                  ‫‪ 1	 06‬בתרגומו של ד' קמחי 'העגלות הנוסעות'‪ ,‬ראו הרצל‪ ,‬כתבים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.254‬‬
                                                                  ‫‪ 1	 07‬הנ"ל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,‬עמ' ‪.192‬‬
                                                                                         ‫‪ 	108‬שם‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 	109‬שם‪ ,‬עמ' ‪.193–192‬‬
                                                                                ‫‪ 1	 10‬פיינר‪ ,‬הרצל‪.‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165