Page 158 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 158

‫‪  156‬פרק רביעי‬

‫את אהבותיו ואת שנאותיו‪ .‬כשם שעטף באהבה את היהדות הרוסית האותנטית‪,‬‬
‫זו שמייצגת דמותו של הרב שמואל או של הד"ר אייכנשטם‪ 100,‬הוא תקף בחמת‬
‫זעם את היהודים המערבים היושבים על סיר הבשר‪ ,‬שלא סייעו בידי אחיהם‬
‫כאשר עלתה האנטישמיות בגרמניה או כאשר התרחשו הפוגרומים במזרח אירופה‪.‬‬
‫הרצל תקף במיוחד את הרבנים המערבים כמו הרב מוריץ גידמן‪ ,‬רבה הראשי של‬
‫וינה‪ ,‬ואת 'רבני המחאה' הרפורמים‪ 101.‬הרב גייער ב'אלטנוילנד' ייצג את הטיפוס‬
‫שממנו סלד הרצל יותר מכול‪' :‬הוא [הד"ר גייער] התכחש לעמנו ולארצנו‪ .‬הוא‬
‫הוציא את ציון מתוך סידור התפילות‪ ]...[ .‬באותם ימים אמר שפירוש המילה ציון‬
‫אינו ציון אלא משהו אחר! שיש לפרש אותה בכל צורה אחרת‪ ,‬רק לא פירוש‬

                         ‫האחד והאמיתי שלה‪ .‬שציון היא בכל מקום רק לא בציון'‪.‬‬
‫הרצל תקף את הרבנים המערבים אשר התנגדו ללאומיות היהודית ופירשו את‬
‫היהדות על פי יסודות הדת האוניברסליים בלבד‪' :‬הרבנים של התועלת המידית‬
‫מיררו את חיינו אז והם ממשיכים לעשות זאת גם עכשיו‪ .‬אז‪ ,‬בזמנים הקשים‬
‫של ראשית המפעל הגדול שלנו‪ ,‬הדוקטור גייער לא רצה שמשהו בכלל יזכיר‬
‫את פלשתינה‪ ,‬עכשיו הוא נעשה פלשתינאי יותר מכולנו‪ .‬פתאום הוא הפטריוט‪,‬‬
‫הוא היהודי הלאומי; ואנחנו אוהבי הזרים‪ .‬אם נמשיך להקשיב לו‪ ,‬נגלה עוד מעט‬
‫שאנחנו יהודים רעים או אפילו זרים בארץ שלו‪ ,‬בפלשתינה'‪ 102.‬דווקא אנשי הדת‬
‫היהודים במערב נראו בעיני הרצל באור שלילי‪ ,‬לעומתם היהדות המזרחית נראתה‬
‫בעיניו סובלנית יותר ונאמנה יותר למסורת היהודית האמיתית‪ .‬מסורת זו שילבה‬

                      ‫לדעתו לאומיות אתנית עם סובלנות כלפי מי שאינם יהודים‪.‬‬
‫אשר ליחס הציונות לערבים תושבי הארץ‪ ,‬גישתו של הרצל הייתה אזרחית‬
‫ברורה‪ .‬הוא תיאר את הערבים כחברים שווי זכויות ושווי חובות בחברה החדשה‪.‬‬
‫בניגוד לאוטופיה של לוינסקי‪ ,‬שבה אין כלל התייחסות לערבים‪ ,‬הרצל דווקא‬
‫הקדיש דיון למקומם של הערבים ב'אלטנוילנד'‪ .‬גישתו האזרחית הייתה כה‬
‫ברורה עד שאנו מוצאים שכתב העת של תנועת 'ברית שלום'‪' ,‬שאיפותינו' (שבו‬
‫כזכור היה פעיל הנס קון)‪ ,‬הביא את דברי הרצל בפתח הכרך הראשון כהוכחה‬
‫שהציונות דוגלת ביחס מתון לתושביה הערבים של הארץ‪' :‬הקובץ הזה‪ ,‬היוצא‬
‫על‪-‬ידי אגודת "ברית שלום"‪ ,‬מכיל מאמרים מזמנים שונים של התפתחות הרעיון‬
‫הציוני‪ ]...[ .‬בכללותם הם מוכיחים‪ ,‬כי יסודות ההשקפה המדינית‪-‬חברותית של‬
‫"ברית שלום" נתבטאו משכבר הימים ע"י ראשי הציונים וכי אין הם תוצאה של‬

                                                                                ‫‪ 	100‬שם‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬
‫‪ 	101‬הרב מוריץ גידמן (‪ )1918–1835‬היה בקשר עם הרצל לאחר כתיבת 'מדינת היהודים'‪ .‬הרצל‬
‫נועץ בו וסבר שיזכה לתמיכתו‪ ,‬אך גידמן יצא בחריפות רבה נגד התנועה הציונית‪ .‬ראו ספרו‪:‬‬
‫גידמן‪ ,‬יהדות לאומית‪ .‬המקור בגרמנית‪Moritz Gudemann, National-Judenthum, :‬‬

                                                                        ‫‪Leipzig & Wien 1897‬‬
                                                            ‫‪ 1	 02‬הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,‬עמ' ‪.110–109‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163