Page 157 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 157

‫בין מזרח למערב  ‪155‬‬

‫אימצנו אותם וזאת הצלחה גדולה‪ .‬בעבר‪ ,‬הילדים היהודים היו חיוורים‪,‬‬
                                 ‫חלשים ומפוחדים‪ .‬תסתכלו עליהם היום!‪96‬‬

‫הרעיון המדיני שעליו דיבר הרצל הושתת אפוא על סדר חברתי וולונטרי המבוסס‬
‫בעיקרו על קיום חיים אזרחיים נורמליים‪ .‬שמואל אלמוג הסיק מכך שהרצל 'ראה‬
‫בעיני רוחו מינימום של עצמאות יחד עם מקסימום אוטונומיה לחברה האזרחית‪,‬‬
‫שתיכון בארץ'‪ 97.‬סבורני שקשה להטיל ספק בכוונתו של הרצל להקים מדינה‬
‫ליהודים ולו רק משום שמו של ספרו הראשון בנושא‪' ,‬מדינת היהודים'‪ ,‬אך צדק‬
‫אלמוג בטענתו שהרצל הדגיש עד מאוד את ההיבטים האזרחיים בניהול החברה‬
‫החדשה בספרו 'אלטנוילנד'‪ .‬הרצל האמין כי הייתה אפשרות סבירה להגשמתה‬
‫של מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל בתוך זמן קצר — עשרים שנה ואפילו פחות מכך‪,‬‬
‫זאת משום שהוא סבר כי הכוח המניע להצלחתו של המיזם הציוני קיים במציאות‪.‬‬
‫סבלם של היהודים‪ ,‬שימשיך כל העת לבעבע כקיטור‪ ,‬האינטרסים המשותפים‬
‫למעצמות וליהודים באזור זה‪ ,‬האפשרויות הטכנולוגיות שכבר היו קיימות (רכבות‪,‬‬
‫אוניות קיטור‪ ,‬תכנון כפרי ועירוני מודרני) והיותה של ארץ‪-‬ישראל צומת דרכים‬
‫מסחרי בין‪-‬יבשתי‪ ,‬כל אלה יובילו למימושו של המיזם‪ .‬לפיכך באמצעות יזמּות‬
‫ציונית ומנהיגות נכונה אפשר יהיה לחבר את כל חלקי התצרף לכלל תוכנית בת‬

                                         ‫הגשמה שתוביל להקמת מדינת היהודים‪98.‬‬
‫שילוב האינטרס היהודי והאינטרס האירופי אין פירושו שכל חזונו של הרצל‬
‫היה נטול רגשות יהודיים פנימיים‪ ,‬כפי שטען אחד העם‪ .‬אומנם חולשתו של‬
‫הרכיב האתניציסטי ב'אלטנוילנד' אפשרה לאחד העם לכוון את חיצי הביקורת‬
‫שלו לנקודה זו ולהעצימה‪ ,‬אך אין זאת אומרת שהרצל היה חף מקשר לעולמם‬
‫הפנימי והתרבותי של היהודים‪ .‬ההבדל בין האישים הללו היה קשור לאופייה‬
‫של יהדותם‪ .‬בעוד אחד העם שיקף נאמנה את היהדות הרוסית‪ ,‬הרצל גדל ופעל‬
‫במרכז אירופה ובמערבה‪ .‬כאמור‪ ,‬הרצל עצמו הכיר בקרבה האינטימית יותר של‬
‫יהודי רוסיה ומזרח אירופה למורשת היהודית ובליבו הייתה שמורה אהבה גדולה‬
‫ליהדות זו‪ .‬הוא ראה בציונות 'שיבה אל היהדות' כפי שהוא הבין אותה‪ ,‬ולפיכך‬
‫בז למשכילים מערבים שהתרחקו מההוויה היהודית הלאומית וניתקו את עולמם‬
‫מן החוויה היהודית‪ .‬למשל בפי הד"ר אייכנשטם הוא שם את דברי התוכחה כלפי‬
‫משכילים ורבנים יהודים 'מערבים' שהתרחקו לדעתו מן המחויבות הבסיסית‬
‫לעמם‪' :‬אצלנו הטובים והמשכילים נותרו נאמנים לעם היהודי‪ ,‬ואנחנו לא רוצים‬

                              ‫להשתייך לשום עם אחר‪ .‬אנחנו מה שהיו אבותינו'‪99.‬‬
‫הקריאה ב'אלטנוילנד' חושפת אם כן את אמונותיו היסודיות ביותר של הרצל‪,‬‬

                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬  ‫‪	96‬‬
                     ‫אלמוג‪ ,‬הנקודה היהודית‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬    ‫‪9	 7‬‬
                                                       ‫‪9	 8‬‬
                        ‫הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,‬עמ' ‪.68–67‬‬    ‫‪	99‬‬
                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162