Page 154 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 154
152פרק רביעי
ייצגה בבירור את 'חיבת ציון' ואת הציונות התרבותית העברית של אחד העם,
ששאפה להקים 'מדינה יהודית באמת' ולא מדינה ככל המדינות לעם ככל העמים.
מבטו של לוינסקי ,כפי שניתח זאת קליינמן ,פנה אל העולם היהודי פנימה ,דהיינו
מבט 'מתוך המחנה' ,ואילו מבטו של הרצל היה 'חיצוני' ,כמי שעומד על 'הר גבוה
ותלול'.
בדומה לאחד העם הבחין קליינמן בין ה'עברים' ,היהודים האותנטיים ,אלה
שחיים את עולמה של היהדות ,לבין ה'אשכנזים' אשר עולמם הוא התרבות
הגרמנית ,שהציבה מראה עקומה בפני היהדות המודרנית .לדעתו סיפורו של
לוינסקי מגיע עד חדרי הנפש הכמוסים ביותר של היהודים ,השואפים להיגאל
ולהקים בארץ-ישראל מרכז תרבות רוחני לעם היהודי .בעיניו ספרו של הרצל
היה זר לערכיה של היהדות ,הספר העיד על הבלבול התרבותי שמחברו היה מצוי
בו ולכן הוא לא הצליח ליצור מוקד 'עברי' לחיים היהודיים בארץ-ישראל .כללו
של דבר' :כשאנו באים לסכם את משפטנו על שתי האוטופיות הציוניות נצטרך
לומר ,כי "תל אביב" [אלטנוילנד] היא יצירה ספרותית יותר גדולה ומורכבת מן
ה"מסע לא"י" ויש לו ערך מדיני הרבה יותר חשוב מזה האחרון; אבל בכל שנוגע
לעמקי השאיפה הלאומית שלנו אין לאוטופיה העברית הקטנה שלנו להתבייש
בפני אחותה האשכנזית ,כי לא נופלת היא ממנה ,ובהרבה פרטים עוד היא עולה
עליה'89.
קליינמן ראה אפוא בספרו של לוינסקי 'אוטופיה שלנו' ,זו המייצגת נאמנה את
עולמם האתני והתרבותי של יהודי מזרח אירופה.
לסיכום ,האוטופיה של לוינסקי ממוקדת הרבה יותר בעולמה הפנימי של
היהדות ,היא נפתחת באמרה 'ארצי ועמי! אני שלכם ,וחלומותי שלכם' ,ואכן
כולה כתובה ברוח הגישה הלאומית האתנית .בדברי ההספד של אחד העם על
אלחנן לוינסקי ידיד נפשו הוא אפיין אותו כמי שפעל לאורה של האמרה 'אדם
מישראל אני ,כל הנוגע לעם ישראל ולאדם שבו — קרוב ללבי' 90.דומני שראוי
להשוות היגד זה לאמרתו של הרצל 'שום דבר אנושי אינו זר לי' כדי לעמוד על
הבדלי הגישות .נמצא אם כן שחזונו של אחד העם כפי שהשתקף גם בספרו של
לוינסקי הוא חזון אתני מובהק .לפיכך מעניין שהנס קון זיהה את החזון הזה דווקא
כלאומיות מערבית אזרחית ולא כפי שאכן היה :לאומיות מזרחית אתנית.
החזון הליברלי של הרצל' :שום דבר אנושי אינו זר לי'
עלילת הסיפור של 'אלטנוילנד' נפתחת בתיאור הוויי החיים בבתי הקפה של
וינה בשלהי המאה התשע עשרה .הקורא נחשף מיד לקושי ולייאוש המר שבו
89משה קליינמאן' ,שתי אוטופיות' ,השלוח ,כג (תר"ע) ,עמ' .509
90אחד העם ,כל כתבי ,עמ' תלד.
