Page 150 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫‪ 148‬פרק רביעי‬

‫מלמדות על אופייה העברי של הארץ ושל המדינה היהודית ושמותיהן העבריים‬
‫מעידים על הזיקה למסורת היהודית ובמיוחד לגיבורי התנ"ך‪:‬‬

‫לעת סעודת‪-‬הצהרים פגשנו פה את הרב הגדול מווילנא‪ ,‬הנוסע גם הוא‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬את מר אשכולי ראש העיר חברון‪ ,‬את הפרופיסור יהושע בן‬
‫נון מהאקדימיא לחכמת הנטעים והצמחים בראשון לציון‪ ,‬עברון הפרעתוני‬
‫ראש בית המשפט לדיני ממונות עם רעיתו מירושלים‪ ,‬נחמיה הנחלמי‬
‫סוחר בכלי זכוכית מעציון גבר‪ ,‬אבנר בן נר שר לגיון צרפתי‪ ,‬מנשה בן‬
‫ישראל שופט מלונדון עם רעיתו‪ ,‬אבישי בן צרויה שר צבא מאיטליא‪ ,‬ברוך‬
‫בן נריה סופר כה"ע [כתב העת] 'בית ישראל' בעיר הבירה‪ ,‬נחמן בר אבא‬
‫בעל כרמים ופרדסים בעמק יזרעאל ומר אפרים ירחינאי רופא מפורסם‬

‫מברלין‪74.‬‬

‫אחד העם שאף כזכור להקים בארץ‪-‬ישראל מרכז רוחני לעם היהודי כולו‪ .‬המדינה‬
‫היהודית לפי אחד העם לא הייתה אמורה להיות רק מדינה מודרנית רגילה‪ .‬היא‬
‫נועדה גם לשמש מרכז רוחני אשר יחזק את רוחו של העם היהודי בתפוצותיו‪ .‬את‬
‫החזון הזה ניסה ספרו האוטופי של לוינסקי להגשים באמצעות המפגש בין המספר‬
‫לבין התושבים בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ואלה תוארו כדגם אידיאלי של 'היהודים החדשים'‬
‫ברוח אחד העם‪ 75.‬הם שילבו בדרך חייהם ובהתנהגותם היום‪-‬יומית את המסורת‬
‫העברית הקדומה עם המודרניזם והקדמה‪ .‬עבודת האדמה מתוארת כשיבה חיונית‬
‫אל הטבע ולא כמגמה אנטי‪-‬מודרנית‪' :‬אין אף אחד בכל ארץ היהודים‪ ,‬שלא ידע‬
‫את האדמה ולא יעבדנה‪ ]...[ .‬ישראל שב עתה לקדמותו‪ ,‬כמו שהיה בימי האבות‬
‫הראשונים — עם האכרים‪ ,‬ואכרים עתה כלם מן הגדול בעמו עד האכר האחרון‪...‬‬
‫ותמיד נפגוש מורים‪ ,‬רבנים‪ ,‬פרופיסורים‪ ,‬חרשי אמן‪ ,‬ציירים‪ ,‬שופטים ופקידים‬

‫אשר לעת זקנותם עזבו עבודתם ושבו אל אחוזתם לעבדה ולשמרה'‪76.‬‬
‫היהודים החדשים הללו התנתקו לפי דברי המחבר מהוויית הגלות‪ ,‬אין הם‬
‫סמוכים עוד על 'שולחנם של אחרים' כיהודי הגלות‪ ,‬אלא עובדים בעצמם עבודות‬
‫יצרניות כחקלאים‪' :‬מה נחמד לראות את האכרים סביב השולחן‪ .‬ואנכי התענגתי‬
‫על המראה לראות האנשים הבריאים והמוצקים האלה‪ ,‬בשימם בפיהם "חתיכה‬
‫אחר חתיכה"‪ ,‬ויל[ע]סו בשניהם הלבנות והחזקות ויבלעו [‪ ]...‬המה רשאים לאכול!‬
‫משלהם יאכלו‪ ,‬ואין אף חתיכה אחת‪ ,‬אף מלא הלוגמא‪ ,‬שקנו מידי זרים'‪ 77.‬הדימוי‬
‫הציוני של עבודת אדמה כתהליך לתיקון פגמיו של היהודי הגלותי בא היטב‬
‫לידי ביטוי בדברים הללו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מן הדברים עולה ההבחנה בין 'שלנו' ל'של‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪ 74‬‬
‫קונפורטי‪ ,‬היהודי החדש‪ ,‬במיוחד עמ' ‪.70–69‬‬ ‫‪7 5‬‬
‫‪7 6‬‬
‫לוינסקי‪ ,‬מסע לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬עמ' ‪.41–40‬‬ ‫‪ 77‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬