Page 147 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫בין מזרח למערב ‪145‬‬

‫באוגוסט ‪ ,1903‬לפני כינוסו של הקונגרס השישי‪ ,‬אמר הרצל לציוני רוסיה את‬
‫הדברים האלה‪:‬‬

‫שיטת אחד העם היא ההפך משטתנו‪ .‬הוא מתנגד להמדינה היהודית‪ .‬פתרון‬
‫שאלת היהודים איננו רואה בציון‪ .‬היהודים‪ ,‬לשטתו‪ ,‬בגלות יתאגדו ובה‬
‫ישארו‪ .‬לא יכלתי בעצמי לענות על דבריו האחרונים‪ ,‬יען כי בספרי תלה את‬
‫בקרתו‪ .‬אך לא הבקרת נגעה עד נפשי‪ ,‬כי אם המחזה שנגלה לפני לרגלי‬
‫מאמרו‪ .‬ראיתי כי יש ציונים‪ ,‬ההולכים בשטתו‪ .‬ראיתי כי ערבוב הדעות‬
‫שורר במחננו‪ .‬אחד העם הוא היחיד הנאמן לשטתו עם כל תולדותיה‪:‬‬
‫הוא אינו משלם את השקל ואיננו שייך אל ההסתדרות הציונית‪ .‬אך יש‬
‫אשר יערבבו שטה בשטה‪ ,‬ולכן בקשתי את נורדוי כי יבאר את הדבר וכי‬
‫ישפוך אור על הערבוביה‪ .‬אי אפשר להיות 'אחד העמ'יסט' וציוני יחד‪64.‬‬

‫הרצל הדגיש שהדרישה להעמיד את התרבות כנושא מרכזי בפעילות הציונית‬
‫מחלישה את כוחה של התנועה‪ .‬לדבריו יש לדבוק בתוכנית באזל ולפעול בדרך‬
‫מדינית להקמתה של מדינה יהודית‪ .‬מן הדיווח בעיתון 'הזמן' נראה שההתקפה‬
‫הישירה של הרצל על אחד העם עוררה תרעומת ולא התקבלה יפה על דעת כלל‬
‫הנאספים‪ 65.‬הרצל ומקורביו תקפו בחריפות רבה את אחד העם כל ימי הסכסוך‬
‫ביניהם‪ .‬לדוגמה מכס מנדלשטם‪ ,‬הרופא היהודי‪-‬רוסי ממקורביו של הרצל בהנהגה‬
‫הציונית‪ ,‬גינה את אחד העם ואת תומכיו בלשון קשה‪ .‬במכתבו להרצל הוא כתב‬
‫כך‪' :‬אל נא תשית לבך אל הצעקנות של אחד העם ושל בחורי ישיבה חצי אסייתים‬
‫דומים לו'‪ .‬במכתב זה הוא אף לגלג על ציוני רוסיה בכללם‪' :‬הּביצה הרוסית‬

‫התעוררה לחיים חדשים והצפרדעים מקרקרות'‪66.‬‬
‫דברי הביקורת שהטיח נורדאו באחד העם היו כה בוטים בעיני ציונים מזרחים‬
‫רבים שסוקולוב‪ ,‬עורך העיתון היחיד שתרגם את דברי נורדאו לעברית ופרסמם‬
‫ב'הצפירה'‪ ,‬הוסיף הערה בשולי הכתבה וציין שעצם התרגום אין פירושו שהעיתון‬
‫מסכים ומזדהה עם הדברים‪' :‬אך גם כנגד המאמר הזה של נרדאו צריכים אנו‬
‫למחות עשר מחאות‪ .‬הדפסנוהו‪ ,‬כאמור‪ ,‬על אחריותו של נורדאו‪ .‬אבל יש במאמרו‬

‫הזמן‪ .)13.8.1903( 58 ,‬מצוטט מתוך היימן‪ ,‬פולמוס אוגנדה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫‪6 4‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.98‬‬ ‫‪ 65‬‬
‫‪ 66‬‬
‫העולם‪ ,‬נה–נו (‪ ,)22.11.1938‬עמ' ‪( 1085‬המכתב מן התאריך ‪ .)29.3.1903‬המקור בגרמנית‬
‫מצוטט אצל היימן‪ ,‬פולמוס אוגנדה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .64–63‬ראו גם גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪,‬‬
‫עמ' ‪ .97–96‬מכס מנדלשטם (‪ ,)1911–1838‬יהודי רוסי בן למשפחת משכילים מפורסמת‪ ,‬למד‬
‫רפואה בגרמניה והשתלם ברפואת עיניים בברלין‪ .‬היה פעיל ב'חיבת ציון' בשנות השמונים‪,‬‬
‫הצטרף לתנועה הציונית עם הקמתה ונבחר לאחד מבאי כוחה של יהדות רוסיה לוועד‬
‫הפועל הציוני‪ .‬הוא היה מקורב מאוד להרצל שראה בו דמות אבהית‪ .‬לאחר משבר אוגנדה‬
‫ומותו של הרצל ולאחר הקונגרס הציוני השביעי פרש מנדלשטם עם הטריטוריאליסטים מן‬

‫התנועה הציונית‪ .‬ראו סלוצקי‪ ,‬מאכס מאנדלשטאם‪.‬‬