Page 143 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי

‫בין מזרח למערב ‪141‬‬

‫ וכמדומה לי‪ ,‬שלא אגזים אם אומר‪ ,‬כי מעטים וקלים הם השינויים שהיה‬
‫צריך המחבר לעשות אז בספרו זה שלפנינו‪ ,‬בשביל לעשותו 'ניגרי' כולו‪...‬‬
‫לחקות רק את אחרים בלי שום כשרון מקורי; להתרחק מן 'השוביניסמוס‬
‫הלאומי' עד בלתי השאר שריד כמעט לתכונותיו הלאומיות של העם‪ ,‬לשפתו‪,‬‬
‫לספרותו ולכל נטיות רוחו; להתכוץ ולהצטמצם בשביל להראות לבני הנכר‪,‬‬
‫שהננו 'סבלנים' בלי גבול‪ ,‬סבלנים עד לגועל נפש — כל זה היו מוכשרים‬

‫לעשות גם הניגרים‪53.‬‬

‫ביקורתו של אחד העם מלמדת על הבנה שונה לחלוטין של מטרות התנועה‬
‫הציונית‪ .‬הציונות המדינית התמקדה בפעולה רציונלית ומהירה לפתרון שאלת‬
‫היהודים לנוכח עליית האנטישמיות המודרנית במערב ורדיפת היהודים במזרח‬
‫אירופה‪ ,‬ואילו הציונות הרוחנית עסקה למן המחצית השנייה של המאה התשע‬
‫עשרה ביצירתה של זהות לאומית יהודית מודרנית על בסיס התרבות וההיסטוריה‬
‫היהודית‪ .‬ביקורת זו‪ ,‬סרקסטית ולגלגנית ככל שהייתה‪ ,‬הפגינה עמדה שיטתית‬
‫נגד הגישה המדינית והפוליטית‪ .‬אחד העם לא התנגד ללאומיות 'ניגרית'‪ ,‬כמצוין‬
‫למעלה בדבריו‪ ,‬אלא ללאומית גנרית‪ ,‬ליצירתו של 'עם ככל העמים'‪ .‬הוא שאף‬
‫למצוא בלאומיות היהודית את התכונות הייחודיות של ההיסטוריה והתרבות‬
‫היהודית ולהביאן לידי ביטוי בזהות הלאומית היהודית המודרנית‪ .‬לדעתי ביקורת‬
‫זו לא הייתה רק תולדה של האיום הפוליטי או האישי שחש אחד העם מול הרצל‬

‫אלא הייתה גם ביטוי מעמיק — אם כי מוקצן — לגישתו הלאומית התרבותית‪.‬‬
‫למרות ביקורת נוקבת זו אני סבור שאפשר להצביע על מכנה משותף לחזונו‬
‫של אחד העם ולחזונו של הרצל‪ :‬על אף ההבדלים הייתה לשניהם גישה לאומית‬
‫וציונית‪ .‬את דברי הביקורת הבאתי לעיל בהרחבה כדי לחדד את ההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫כפי שהראה יוסי גולדשטיין חבק הסכסוך בשאלת 'אלטנוילנד' ב‪ 54 1903-‬את כלל‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬והתגובות לפולמוס הגיעו מרחבי העולם היהודי כולו‪ .‬גם בתוך‬

‫מחנהו של אחד העם היו שהתנגדו לביקורתו הקשה על הרצל‪.‬‬
‫אחד מראשוני המגיבים היה שמריהו לוין‪ .‬אף שהיה בעיני עצמו ממעריציו‬
‫של אחד העם‪ ,‬הוא הפטיר כלפיו‪' :‬הרצל בונה ואתה סותר'‪ 55.‬לאחד העם היה‬
‫קל מאוד לאתר את הפגמים בדיוקן המדינה שצייר הרצל‪ ,‬אך הוא עצמו לא תיאר‬
‫כיצד עתיד החזון הציוני שלו להתגשם הלכה למעשה והסתפק בביקורת נוקבת על‬
‫הציונות של הרצל‪ .‬לוין קרא לאחד העם להיות שותף לחזון המדיני ולשלב בתוכו‬
‫את תרומתו הרוחנית והתרבותית‪ .‬כמו לוין פקפקו רבים מהציונים ה'מזרחים'‬
‫ביכולתם של הרצל ושל נורדאו להבין את התרבות העברית לעומקה‪ .‬כך סבר‬

‫השלוח‪ ,‬י (תרס"ב–תרס"ג)‪ ,‬עמ' ‪( 577‬ההדגשה שלי)‪.‬‬ ‫‪ 53‬‬
‫גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪.‬‬ ‫‪5 4‬‬
‫‪5 5‬‬
‫שמריהו לוין‪' ,‬הבניין והסתירה‪ :‬מכתב גלוי לאחד העם'‪ ,‬הזמן (‪ ,)17.12.1903‬מובא אצל‬
‫גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪ ,‬עמ' ‪.74–70‬‬