Page 140 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 140

‫‪  138‬פרק רביעי‬

‫העם דיבר על שינוי איטי שיימשך דורות רבים‪ .‬אחד העם קבע בזלזול אופייני‪:‬‬
‫'אחר עשרים שנה כבר הייתה הארץ כולה כגן עדן ורוב ישראל כבר שבו מגלותם‬

                        ‫ויושבים לבטח בארצם "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"‪44.'...‬‬
‫ההבדל השני בין אחד העם להרצל הוא בהיבט התרבותי‪ .‬לדעת אחד העם‬
‫הרצל לא הבין כלל את היהדות כתרבותו של העם היהודי‪ ,‬חוסר ההבנה הזה‬
‫גרם לו לוותר על כל סממן אתני תרבותי במדינה היהודית שתיאר ב'אלטנוילנד'‪.‬‬
‫היהודים המודרנים בעיני הרצל היו עם ברוך כישרונות שאינו נושא על גבו את‬
‫משאה של ההיסטוריה היהודית ואת אופיו הלאומי של העם היהודי ההיסטורי‪.‬‬
‫'החברה החדשה' המתוארת ב'אלטנוילנד' היא חברה אזרחית קוסמופוליטית‪,‬‬
‫שאינה מבחינה במוצא ובדת ומרחיקה כל סממן של זהות יהודית ייחודית‪ .‬בדברי‬
‫הביקורת שלל אחד העם נמרצות‪ ,‬בצורה מפורשת וברורה‪ ,‬את גישתו האזרחית‬

                                  ‫של הרצל ואת אובדן הזהות התרבותית היהודית‪:‬‬

‫ולפי שכל מה שיש בארץ ישראל לא בארץ ישראל נברא ראשונה‪ ,‬אלא‬
‫באנגליא ואמיריקא‪ ,‬בצרפת ובאשכנז‪ ,‬לכן הכל כאן שייך לא לישראל‬
‫בלבד אלא לכל העמים‪ ,‬והיסוד העיקרי של החברה החדשה הוא מפני זה‪:‬‬
‫'בלי הבדל דת ולאום!'‪ .‬העיקר הגדול הזה הוא 'הרוח החיה' בכל הסיפור‪,‬‬
‫והוא נשנה וחוזר ונשנה כמעט בכל פרק בהתלהבות ובאריכות יתרה‪ ,‬עד‬
‫שבהכרח יתעורר חשד בלב הקורא כי כל מה שטרח המחבר לא טרח אלא‬

                   ‫'בשבילם'‪ ,‬שיראו ויוכחו 'הם' כמה נאה היא 'ציונות' זו‪...‬‬
‫	 ואמנם צריך להודות‪ ,‬כי היהודים של החברה החדשה קיימו את העיקר‬
‫הזה בכל מלואו 'במסירות נפש' ממש‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש'נפשם' הם כמעט אינה‬
‫נראית בחברתם‪ ,‬מרוב השתדלות לפנות מקום לנפש אחרים‪' ,‬בלי הבדל‬

                                                                ‫דת ולאום'‪45.‬‬

‫לנוכח דברים ברורים אלה קשה להבין כיצד ייחס הנס קון לאחד העם 'מערביות'‬
‫אזרחית כה מובהקת בעוד דברי הביקורת שלו על 'אלטנוילנד' אומרים את ההפך‬
‫הגמור‪ .‬את הגישה הקוסמופוליטית של הרצל הוכיח אחד העם‪ ,‬שרצה בביטוי‬
‫אתני תרבותי בתנועה הציונית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬החיים בחיפה כפי שהם מתוארים‬
‫ב'אלטנוילנד' של הרצל לא סיפקו ראיה לקיומה של תרבות עברית‪ .‬לא מסופר‬
‫שם על לימוד השפה העברית או על קיומם של כתבי עת ועיתונים עבריים‪ ,‬או על‬
‫עיתונות יהודית שאינה בעברית‪ .‬כידוע כתבי עת כאלה ועיתונים עבריים כבר היו‬
‫קיימים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ונפוצו ברחבי אירופה‪ .‬לכן תהה‬
‫אחד העם ושאל‪' :‬אם מלמדים שם גם עברית ושאר ידיעות היהדות — לא נודע‬
‫לנו‪ ]...[ .‬אם יש לכתבי העת האלה גם תכונה יהודית כל שהיא מאיזה צד? אם יש‬

                                                        ‫‪ 	44‬השלוח‪ ,‬י (תרס"ב‪-‬תרס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.571‬‬
                                                                                ‫‪ 	45‬שם‪ ,‬עמ' ‪.572‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145