Page 137 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 137

‫בין מזרח למערב  ‪135‬‬

‫בעליונותה של התרבות האירופית‪ .‬אולם ערכי ההשכלה נקלטו בעולמם של‬
                  ‫הציונים האלה בדרך בררנית ומתונה יותר מבקרב יהודי המערב‪.‬‬

                                    ‫מזרח ומערב בציונות‪ :‬עיצומו של סכסוך‬

‫ראינו לעיל שמן הקונגרס הראשון ואילך מתח אחד העם ביקורת על מנהיגותו‬
‫של הרצל פעם אחר פעם‪ .‬הוא שב ואפיין את הציונות המדינית בראשות הרצל‬
‫כציונות 'מערבית'‪ .‬לעומת זאת את שיטת 'חובבי ציון' והציונות הרוחנית הוא‬
‫אפיין כציונות 'מזרחית'‪ .‬ההנגדה שערך אחד העם בין שתי החלופות לציונות‬
‫הלכה והחריפה בחלוף השנים ובמיוחד ב‪ ,1902-‬כאשר פורסם הרומן האוטופי‬
‫של הרצל 'אלטנוילנד'‪ ,‬ובו תוארה מדינת היהודים כהתאגדות אזרחית יותר‬
‫מכמדינה אתנית‪ 35.‬אחד העם ראה בספרו האוטופי של הרצל המשך ישיר ל'מדינת‬
‫היהודים'‪ .‬בעיניו גם 'מדינת היהודים' שהתפרסם בפברואר ‪ 1896‬היה בבחינת‬
‫תוכנית אוטופית אשר בינה ובין המציאות היה קשר רופף בלבד‪ .‬אך כאשר‬
‫התפרסם הרומן 'אלטנוילנד' כבר חשף הרצל לעומק את עולמו התרבותי ואת‬

                          ‫דרכה ואת חייה של מדינת היהודים כפי ששאף לראותם‪.‬‬
‫הפולמוס בין אחד העם להרצל התחיל בראשית ‪ 1903‬לאחר שביקורתו של אחד‬
‫העם תורגמה לגרמנית ומנהיגים וסופרים ציונים נחלקו בין המחנות הניצים —‬
‫ה'מזרחים' וה'מערבים'‪ .‬הוויכוח העסיק את התנועה הציונית על כל אגפיה והוא‬
‫התפוגג במהלך אותה שנה בשלהי הקיץ‪ ,‬כאשר החל פולמוס אוגנדה‪ .‬אבל‬
‫לפולמוס ולהשלכותיו הייתה השפעה עמוקה הרבה יותר מזו שיכלה להיות‬
‫לוויכוח פוליטי בלבד בין שני האישים‪ 36.‬בעיניי הוא מלמד על קיומן של שתי‬
‫דרכים או שתי נטיות בציונות מראשיתה ועד להקמת מדינת ישראל‪ :‬נטייה אתנית‬
‫ונטייה אזרחית‪ ,‬וחשיבותו נובעת גם מן ההשלכות המהותיות שלו על מדינת‬

                                                                      ‫ישראל בימינו‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ 1902‬פרסם אחד העם בכתב העת 'השלוח' דברי ביקורת על הרומן‬
‫האוטופי של הרצל 'אלטנוילנד'‪ 37.‬בדברי הסיכום של 'ילקוט קטן' — סדרת‬
‫רשימות בעיתונו — כתב כך‪' :‬לפני עשר שנים כתב סופר עברי אחד אוטופיא‬
‫מעין זו בשם "מסע לארץ‪-‬ישראל בשנת ת"ת"‪ .‬גם שם מוצאים אנו סבלנות‪ ,‬שלום‬
‫ואחוה‪ .‬ובאופן אחר אי אפשר‪ ,‬כי דבר זה הוא חלק מן האידיאל היהודי עוד מימי‬

‫ז'בוטינסקי בתור מדגם מייצג של יהודים מערבים שכאלה‪ .‬ראו סטניסלבסקי‪ ,‬ציונות וסוף‬                ‫‪3	 5‬‬
                                   ‫המאה‪ .‬לעניין 'שאלת היהודים' ראו ביין‪ ,‬שאלת היהודים‪.‬‬        ‫‪	36‬‬
                                                   ‫גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪ ,‬עמ' ‪.27–11‬‬       ‫‪3	 7‬‬
                                                                                         ‫שם‪.‬‬

                              ‫הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ .‬הרומן ראה אור בגרמנית באוקטובר ‪.1902‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142