Page 141 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 141

‫בין מזרח למערב  ‪139‬‬

‫בהם גם מקום לשאלות מיוחדות ליהודים בשביל שיהודים הם [‪ ]...‬ואם יש בא"י‪,‬‬
                                   ‫לפחות מכ"ע [מכתב עתי] אחד בלשון עברית'‪46.‬‬

‫אחד העם לגלג גם על האידיליה שצייר הרצל בדמיונו בכל הקשור למצבה‬
‫של הארץ ולתושביה הערבים‪' .‬כמה נאה אידיליא זו! אלא שקשה מעט להבין‪.‬‬
‫איך התחכמה החברה החדשה למצוא אדמה מספקת לכל המיליונים מבני ישראל‬
‫אשר שבו מן הגולה‪ ,‬אם כל האדמה שהיו הערביאים עובדים לפנים‪ ,‬כלומר רוב‬
‫האדמה הטובה שבא"י‪ ,‬נשארה בידם גם עתה "ולא ניטל מהם כלום"‪ 47.'...‬כידוע‬
‫תיאר אחד העם את מצבה של הארץ במאמרו 'אמת מארץ‪-‬ישראל' (‪)1893–1891‬‬
‫והיה בקיא במצבו החומרי של היישוב היהודי בימי העלייה הראשונה כיוון שיצא‬
‫כשליח מטעם 'חובבי ציון' לבחון את מצב המושבות בארץ‪-‬ישראל‪ 48.‬מתוקף‬
‫ניסיונו הוא התייחס בביטול גמור לגישתו של הרצל‪ ,‬שסרטט לדעתו את דיוקנה‬
‫של ארץ‪-‬ישראל ממעוף הציפור וללא בסיס עובדתי‪ .‬ברם נושא זה לא תפס מקום‬
‫מרכזי בדברי הביקורת שלו על 'אלטנוילנד'‪ ,‬העניין המרכזי שהוא רצה להבליט‬

                                                ‫היה כאמור ההיבט התרבותי האתני‪.‬‬
‫אחד העם התייחס בהרחבה לתיאור הנסיעה של ראשי 'החברה החדשה' בערי‬
‫הצפון מחיפה דרך ציפורי ועד לטבריה‪ ,‬כפי שהופיע ב'אלטנוילנד'‪ .‬ההתיישבות‬
‫היהודית היחידה שתוארה על אם הדרך בין הערים הגדולות כונתה ב'אלטנוילנד'‬
‫'הכפר החדש' (ניידארף)‪ .‬בכפר יהודי זה‪ ,‬טען אחד העם‪ ,‬המחבר לא טרח לסרטט‬
‫את אופיים הייחודי של חיי היהודים אלא מצא לנכון לערוך ויכוח סוער בין לאומן‬
‫קנאי ושמו גייער לבין מנהיגי 'החברה החדשה' הליברלים‪' :‬ובניידארף יש בין‬
‫האיכרים הנוטים אחרי גייער‪ .‬אבל דוד וחבריו דורשים לפניהם דרשות ארוכות‬
‫ובהתלהבות עצומה הם מגינים על "העיקר הגדול"‪ ,‬וגם הרב הזקן רבי שמואל‬
‫מחזיק בידם‪ ,‬וסוף סוף מכירים האיכרים את האמת ו"הליברלים" שלנו מנצחים'‪49.‬‬
‫במקרה זה אחד העם לא יצא נגד עצם קיומה של גישה סובלנית וליברלית בקרב‬
‫היהודים אלא הלין בעיקר על היעדרו של תוכן אתני תרבותי יהודי‪ .‬הלגלוג‬
‫על הליברליזם של הרצל מצידו של אחד העם הדגיש באופן מוקצן את עמדתו‬
‫האתנית‪ .‬סבלנותו של אחד העם פקעה כשקרא את התיאור של ליל הסדר בטבריה‬

                                                  ‫שאליו הוזמנו נציגים מכל הדתות‪:‬‬

‫ושעת הסדר הגיעה‪ ,‬מסביב לשלחן יושבים בני הבית וקרואיהם‪ ,‬ובין אלו‬
‫האחרונים‪ :‬רשיד המושלמני ושלשת הכהנים של שלש הדתות הנוצריות‪.‬‬
‫כולם אוכלים מצות ושותים 'כוסות' באהבה ובאחוה‪ ,‬והאפקינס מזכיר‬
‫לחבריו הכהנים ימים מקדם‪ ,‬כשהיה חג הפסח למקור שנאה ומריבה בין‬

                                            ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.573‬‬  ‫‪	46‬‬
                                       ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.574–573‬‬   ‫‪	47‬‬
                      ‫גינצברג וזוסמן‪ ,‬המושבות באה"ק‪.‬‬      ‫‪4	 8‬‬
                     ‫השלוח‪ ,‬י (תרס"ב–תרס"ג)‪ ,‬עמ' ‪.574‬‬     ‫‪	49‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146