Page 142 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 142

‫‪  140‬פרק רביעי‬

‫הדתות‪ ,‬ועתה הם יושבים כלם בשלום יחדו בבית איש יהודי בליל פסח!‬
‫אשרי עין ראתה כל אלה! — אבל חבל שלא הודיע לנו המחבר כמו כן‪ ,‬אם‬
‫הכהן איגנטיוס‪ ,‬למשל‪ ,‬קרא גם הוא את דוד וחבריו עם הרב לעדת ישראל‬

                ‫בטבריא אל בית הנזירים הפרנציסקני בליל פסח שלהם‪50...‬‬

‫נראה אפוא שסובלנות דתית מן הסוג שתואר ב'אלטנוילנד' הייתה בעיני אחד העם‬
‫רחוקה מן המציאות הממשית כרחוק מזרח מן המערב‪ ,‬חזון לימות המשיח‪ .‬חזונו‬
‫של אחד העם כפי שתיארתי בפרקים הקודמים היה קשור יותר לניסיון לחלץ‬
‫את היהדות ממצרי המבוכה המודרנית‪ .‬גישתו הלאומית‪ ,‬שהייתה מבוססת על‬
‫לאומיות אתנית תרבותית‪ ,‬דחתה את הגישה האורתודוקסית מצד אחד אך גם‬
‫את החלופה הליברלית המשכילית המשתלבת‪ .‬אחד העם לא היה מעוניין לטפל‬
‫בחולייה של הציווליזציה המערבית כולה אלא לפתור את מה שהוא כינה 'צרת‬
‫היהדות'‪ .‬מן הגישה העקרונית הזו הוא לא זז גם בוויכוחיו על מדיניות העריכה‬
‫של האנציקלופדיה היהודית 'אוצר היהדות'‪ ,‬ועוד יותר מכך כאשר ערך את כתב‬
‫העת 'השלוח'‪ .‬עם זאת האתניציזם שלו לא היה בשום אופן אנטי‪-‬מערבי‪ ,‬מתבדל‬
‫ומסתגר‪ ,‬שכן גם הוא עצמו התהדר בסגנונו ה'אירופי'‪ ,‬העריץ את הפילוסופיה‬
‫הפוליטית האנגלית‪ ,‬אבל העדפתו הברורה הייתה לעסוק בראש וראשונה בנושאים‬

                                         ‫יהודיים פנימיים כפי שהוא הגדיר אותם‪51.‬‬
‫בעיני אחד העם הרחיק הרצל לכת בגישתו הליברלית והאזרחית כאשר התרחק‬
‫מכל סממן תרבותי לאומי יהודי‪ .‬מבחינה זו הוא גילה מעט מאוד סובלנות לחוויית‬
‫המודרניזציה של יהודי ה'מערב'‪ .‬עולמם היה שונה בתכלית מעולמו שלו ומעולמם‬
‫של יהודי מזרח אירופה‪ 52.‬עד כדי כך סלד אחד העם מן האוטופיה של הרצל‬
‫שלקראת סיום רשימת הביקורת הוא כתב דברים חריפים ביותר ואלה עוררו עליו‬

                                       ‫את חמתם של הרצל ונורדאו‪ ,‬וכך הוא כתב‪:‬‬

‫ובכן אנו יודעים סוף האידיאל של הציונות המדינית‪ ,‬כפי שהוא מצויר‬
‫בדמיונו של המנהיג הראשי‪ .‬ואולי כדאי לשאול לעצמנו עתה‪ ,‬אחרי‬
‫שידענו‪ ,‬מה טיבה של 'אלטניילנד'‪ ,‬שאלה אחת קטנה‪ .‬הנה הבקטיריאולוג‬
‫שטיינעק מיצר על גורל הניגרים ומקדיש כחו להסיר המכשולים מעל‬
‫דרך שיבתם לארצם‪ ,‬והכל בשם הציוניות‪ .‬לפי זה הרי נוכל לצייר לנו‬
‫'תנועה ניגרית'‪ ,‬שבראשה עומד מנהיג הציוניים‪ ,‬והוא כותב 'אלטניילאנד'‬
‫לצייר [לנו] 'בחוש' את הגשמת האידיאל ה'ניגרי' לאחר עשרים שנה —‬
‫ואנו שואלים איפוא‪ :‬במה הייתה אז 'אלטניילאנד' הניגרית שונה מזו של‬

                                                              ‫הציוניות עתה?‬

                                                                               ‫‪ 	50‬שם‪.576–575 ,‬‬
                                                                       ‫‪ 5	 1‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.89–72‬‬

                                                                                ‫‪ 	52‬פיינר‪ ,‬הרצל‪.‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147