Page 144 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 144

‫‪  142‬פרק רביעי‬

‫למשל גם נחום סוקולוב‪ ,‬עורך עיתון 'הצפירה'‪ .‬בכל זאת הם הכירו בתרומתו‬
‫הכבירה של הרצל להתפתחותה של הציונות‪ .‬לכן סברו רבים מהם שאפשר ואף‬
‫ראוי לשלב כוחות בין יהודי המזרח ליהודי המערב בציונות כדי שכל צד יתרום‬
‫את חלקו ואת יכולותיו להגשמת המטרה הלאומית‪ .‬אולם כאשר התפרסמה‬
‫תגובתו המוחצת של נורדאו לביקורתו של אחד העם התחדדו ההבדלים בין‬
‫הגישות והעמיקו הפערים בין מזרח למערב בתוך התנועה‪ 56.‬לתוך הוויכוח נסחפו‬
‫במהלך אותה שנה רבים מהציונות מן המזרח ומן המערב שהיו מעדיפים למתן עד‬

                                              ‫כמה שאפשר את חילוקי הדעות הללו‪.‬‬
‫התגובה של נורדאו לדברי אחד העם התפרסמה במרס ‪ 1903‬רק לאחר שדברי‬
‫אחד העם תורגמו לגרמנית והובאו לידיעתו של הרצל‪ .‬הרצל‪ ,‬שזעם על ביקורתו‬
‫של אחד העם‪ ,‬כיתב גם את נורדאו‪ .‬וזה הגיב ככל הנראה בתיאום מלא עם הרצל‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוא כפר בכך שהעובדה ש'אלטנוילנד' נכתב בשפה הגרמנית פירושה‬
‫שלפי חזונו של הרצל אין תרבות עברית בארץ‪-‬ישראל‪' :‬חזון העתיד של הרצל‬
‫הוא בלתי יהודי‪ ,‬שכן האזרחים היהודים של ארץ‪-‬ישראל אינם מדברים עברית‬
‫אלא גרמנית'‪ 57.‬נורדאו ציין שעובדה זו כשלעצמה נבעה מטעמים ספרותיים‬
‫טהורים וממתודולוגיית הכתיבה של הרומן‪ .‬לדעתו לא רק הרצל אלא גם כל גדולי‬
‫הספרות שכתבו על תרבותיות שונות השתמשו איש איש בשפתו הוא‪ .‬בדברים‬
‫אלה הייתה משום היתממות‪ ,‬אחד העם לא כיוון אל השימוש בשפה העברית‬
‫בלשון הספר אלא דיבר על עצם החזון של הוראת העברית בבתי הספר‪ ,‬על‬

           ‫עיתונות עברית‪ ,‬על כתבי עת יהודיים ועל עיסוק בתרבות עברית בכלל‪.‬‬
‫אבל מה שהחריף את פולמוס 'אלטנוילנד' ועשה אותו לסכסוך בין מזרח‬
‫למערב בציונות היה העובדה שהיסודות האוניברסליים‪ ,‬הסובלנות הדתית‬
‫והתרבות האירופית ה'מערבית' בלטו ב'אלטנוילנד' הרבה יותר מן התרבות‬
‫העברית האתנית כפי שזו התפתחה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה‬
‫התשע עשרה‪ .‬לכן כיוונו דברי נורדאו נגד אחד העם בעיקר להבדלים בין חזונו‬
‫המזרחי של אחד העם לבין חזונו המערבי של הרצל‪ .‬בין גישתו הליברלית הנאורה‬
‫וההומניסטית של הרצל לבין גישתו הבדלנית וה'חשוכה' של אחד העם‪ .‬היכן‬
‫שאחד העם גינה את אובדנה של התרבות העברית הייחודית שיבח נורדאו את‬
‫הליברליזם המערבי של הרצל‪ .‬לפיכך הוא הגדיר את שיטת הרצל לחיוב 'אירופית'‬

                              ‫ואת גישת אחד העם הגדיר לגנאי מזרחית 'אסייתית'‪:‬‬

‫נכון הדבר‪' :‬אלטנוילנד' היא חטיבה אירופית בתוך אסיה‪ .‬כאן הראה הרצל‬
‫בדיוק נמרץ מה בני עמו רוצים ולאיזו מטרה אנו פועלים‪ .‬אנו רוצים‬
‫שהעם היהודי‪ ,‬לאחר שישוחרר ויחדש את אחדותו‪ ,‬יוסיף להיות אומה‬

‫‪ 5	 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .83–75‬תגובה זו פורסמה במרס ‪ 1903‬בעיתון הציוני ‪ Die Welt‬ונחום סוקולוב‬
                                                     ‫תרגמה מיד ופרסמה בעיתונו 'הצפירה'‪.‬‬
                                                       ‫‪ 5	 7‬גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149