Page 146 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 146

‫‪  144‬פרק רביעי‬

‫ובכך ביטא לא רק את מאווייו של היהודי המערבי‪ .‬הציונות בכללה לא שאפה‬
‫להינתק מאירופה‪ ,‬מן ההשכלה ומן הנאורות‪ ,‬אך היא שאפה לבטל את צידה‬
‫האפל של אירופה‪ ,‬שהתגלה ליהודים עם התעוררותה של האנטישמיות המודרנית‪.‬‬
‫מבחינה זאת דייק נורדאו כשקבע שהיהודים היו שותפים מלאים ליצירתה של‬
‫התרבות המערבית ולא התכוונו לוותר עליה כאשר דרשו להכיר בזכותם לריבונות‬
‫ובזכותם להקים מדינת לאום‪ .‬ההבחנה שערך נורדאו בין מזרח למערב‪ ,‬בין עולם‬
‫התרבות לברבריות‪ ,‬ייתכן שיש בה גם כדי ללמדנו על מקורותיה של ההבחנה של‬

                                  ‫הנס קון בין לאומיות מערבית ללאומיות מזרחית‪.‬‬
‫נורדאו הציג את אחד העם כלאומן לא‪-‬סובלני ואנטי‪-‬מערבי‪' :‬את מלא‬
‫חרונו שופך אחד העם על הסבלנות הרווחת ב'אלטנוילנד'‪ .‬נוצרים — אף כמרים‬
‫נוצרים — ואפילו מוסלמים מוזמנים ל'סדר'‪ .‬איום ונורא! [‪ ]...‬אחד העם אינו רוצה‬
‫בסבלנות‪ .‬את הזרים יש להרוג או לכל הפחות לגרש‪ ,‬כמו בסדום ובעמורה‪ .‬רעיון‬
‫הסבלנות מעורר בו גועל'‪ 61.‬הקורא את ביקורתו של אחד העם מבין שהוא לא‬
‫הטיף לשנאת זרים ולאי‪-‬סובלנות‪ ,‬אולם התוכן האתניציסטי המובהק של דבריו‬
‫אפשר לנורדאו לתארו כלאומן בדלן אנטי‪-‬מערבי‪' :‬ארץ‪-‬ישראל שלעתיד לבוא‪,‬‬
‫ארץ מאוויינו וחלומותינו‪ ,‬אינה גטו אלא נווה החירות לכל אדם‪ ,‬חירות עולם'‪62,‬‬
‫קבע נורדאו‪ .‬את דרישתו של אחד העם להדגיש ביתר שאת את התרבות העברית‬
‫היהודית בארץ‪-‬ישראל דחה נורדאו באמתלה שהיא תביא ליצירתו של גטו בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬מכלל דברי נורדאו יצא שאחד העם אינו ציוני כלל וכלל ולכן הוא תקף‬

                                                       ‫אותו ואת ביקורתו על הרצל‪:‬‬

‫אחד העם הוא אחד מאויביה בנפש של הציונות‪ .‬אכן הוא נלחם בה אחרת‬
‫מכפי שנלחמים בה תאבי‪-‬הטמיעה‪ ,‬השואפים להיעלמותה הגמורה של‬
‫היהדות; אחרת משנלחמים בה מורדי‪-‬האור האדוקים‪ ,‬הטוענים שחטא הוא‬
‫לדחוק את הקץ; אבל הוא תוקף אותה בחימה לא‪-‬פחותה משלהם ובפחות‬
‫כנות‪ ]...[ .‬אחד העם הוא אחד מרבני המחאה‪ ,‬אבל חילוני‪ .‬אין לי כלום‬
‫נגד זה‪ .‬אין אנו יכולים לאסור עליו את ההתנגדות לציונות‪ ,‬כמו שאין אנו‬
‫יכולים לאסור את הדבר על רבני המחאה‪ .‬אך זכאים וחייבים אנו להתנגד‬

   ‫לכך שייטול לעצמו את השם 'ציוני'‪ .‬אין הוא ציוני‪ .‬הוא ההפך מציוני‪63.‬‬

‫הסכסוך בין הרצל לאחד העם על 'אלטנוילנד' גרם לכך שגם הרצל עצמו התייחס‬
‫בפומבי לאחד העם כאל הוגה דעות אנטי‪-‬ציוני‪ .‬בפגישה שנערכה בסנקט פטרבורג‬

                                                       ‫גולדשטיין‪ ,‬אחד העם והרצל‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬      ‫‪6	 1‬‬
                                                                                 ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬  ‫‪	62‬‬
                                                                                              ‫‪6	 3‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .83–80‬וראו מאכס נורדאו‪' ,‬אחד העם על "אלטנוילנד"'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬כתבים ציוניים‪ ,‬ד‪,‬‬
                                                                               ‫עמ' ‪.116–114‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151