Page 149 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 149
בין מזרח למערב 147
כי באמת שפתנו העברית מעודה לא מתה .ורק אומות-העולם ,מרוב
קנאתם ואי-ידיעתם קראו אחריה — מות! ואחריהם החרו החזיקו גם הרבה
מן היהודים ,אשר בהפקירא ניחא להם ויקראו גם כן :מתה ,מתה שפת
עבר69...
לוינסקי תיאר את המאבקים על עצם שימורה והחייאתה של העברית כפי
שהתרחשו מימי 'השחר' של סמולנסקין ואילך .גיבור הסיפור הוא מורה לעברית
שהתגורר בקהילה יהודית בסוריה ,אשר יצא עם רעייתו יהודית למסע כלולות
בפריז .את אהבתו לאשתו ואת אהבתו לשפה העברית הוא כרך יחד כאהבה
רומנטית ,כשני צדדים של אותה המטבע 'ואני לבי מלא אהבה לרעיתי ולשפתי,
לשפתי ולרעיתי'70.
לכתחילה היה מסעם של בני הזוג הצעיר מיועד רק לעבור בירושלים לפרק
זמן קצר ,אך ארץ-ישראל שבתה את ליבם עד כדי כך שהם החליטו לבטל את
תוכניתם המקורית ולוותר על 'תענוגות החולין' של פריז ולתור את ארץ-ישראל
שלושה חודשים תמימים' :כי ירושלים משכחת פריז ,כאשר ,לפנים ,האחרונה
השכיחה את הראשונה' 71.בדומה לאוטופיה של הרצל' ,אלטנוילנד' ,הפליג המחבר
על כנפי הדמיון וחזה את פלאי הטכנולוגיה העתידים להתממש בארץ-ישראל:
'כעת אמנם חוף יפו הוא אחד החופים היותר מתוקנים בחופי הים התיכון ,והאניות
תמצאנה בו מפלט מסער וסופה .גם יש על החוף בתי אסם ,בתי מכלת ,מגדל
המאור ,שמש החשמל ,מקוה המים לתקן בו בדקי האניות ,תעלות ובתי-מלאכה
גדולים ושונים ,ולרגלי מקומו לא הרחק מתעלת סואיץ ,הנה כמעט תמיד תמצאנה
בו אניות מכל קצוי תבל ,ומדי שנה יתגדל ויתרחב סחרו ואתננו' 72.בדומה להרצל
ניסה גם לוינסקי לשוות לאוטופיה שלו ממד עתידני השואף להציץ מעבר למסך
הזמן המכסה על טיבן של ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד .לוינסקי הוקסם
למשל מן האפשרויות התעשייתיות הגלומות באוצרות הטבע של ים המלח' :ובעיר
המלח התכונה רבה מאד ,קול הולם פעם ושריקות המכונות וקיטור ארובות-העשן
עולה ואלפי פועלים עובדים שם .ובעיר ההיא גם אוצרות כל סחורה ומני מתכיות,
אשר באניות יובאו הנה מן הכרמל ולבנון דרך הירדן וים המלח ,ומפה יעברו
במסלת-הברזל דרך קדש-ברנע עד עציון-גבר אשר לחוף ים סוף'73.
על אף התיאורים העתידניים הכלולים בסיפור עיקרה של האוטופיה נסב על
הדמויות העבריות שפגש גיבורו של לוינסקי במסעו בארץ-ישראל .הדמויות הללו
שם ,עמ' .8–7 69
שם ,עמ' .9 70
שם ,עמ' .10 71
שם ,עמ' .27 72
שם ,עמ' .61 73
