Page 132 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 132

‫‪  130‬פרק רביעי‬

‫לאומית מערבית נטולת שורשים בתרבות היהודית וחסרת סגנון ייחודי המבטא את‬
‫'רוח העם' כפי שהתגבש במהלך ההיסטוריה היהודית‪ .‬לשיטתו‪ ,‬בציונות המזרחית‬
‫אפשר לזהות 'חירות לאומית אמיתית וחיים לאומיים אמיתיים על יסודות אנושיים‬
‫כלליים'‪ ,‬ואילו בציונות המערבית בהנהגתו של הרצל אנו מוצאים 'חקוי של‬
‫קופים בלי שום תכונה לאומית עצמית‪ ,‬וריח ה"עבדות בתוך חירות"‪ ,‬בת הגלות‬
‫המערבית‪ ,‬נודף מכל העברים'‪ 16.‬את ההבחנה הזו בין מערב למזרח‪ ,‬בין הציונות‬
‫הפוליטית לבין הציונות המזרחית של 'חיבת ציון'‪ ,‬ערך אחד העם מיד לאחר‬

                                ‫כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון באוגוסט ‪.1897‬‬
‫בעיניו של אחד העם הלאומיות היהודית המזרחית של 'חיבת ציון' לא נולדה‬
‫מן הפרעות ביהודים במזרח או עקב האנטישמיות המודרנית במערב‪ .‬לאומיות זו‬
‫נוצרה בראש וראשונה מתוך סולידריות יהודית המבוססת על התודעה הקיבוצית‬
‫הפנימית ומן ההתמודדות עם משבר המודרניות‪ .‬המפנה הלאומי בחיי היהודים‬
‫נוצר בגלל המשבר שחל בקהילה היהודית לנוכח אתגרי המודרניזם‪ ,‬ההשכלה‬
‫והאמנציפציה‪ .‬לעומת זאת הציונות אצל יהודי המערב נוצרה לדעתו בגלל נסיבות‬
‫חיצוניות‪ ,‬היא צמחה עקב עליית האנטישמיות המודרנית ובשל הפרדוקס של‬
‫האמנציפציה‪ .‬דהיינו שילובם האזרחי של היהודים לא הוביל להשתלבות חברתית‬
‫ראויה‪ .‬במקום זאת צמחה במערב אירופה דווקא האנטישמיות המודרנית‪ ,‬שהייתה‬
‫קשה ומבהילה יותר משנאת ישראל בימי הביניים‪ .‬בעיני אחד העם הציונים‬
‫המערבים לא הבינו כלל את עומקה התרבותי של התנועה הלאומית היהודית‪:‬‬
‫'היהודי המערבי‪ ,‬שעזב חיי הגטו ויצא להדבק בעמי הארצות‪ ,‬הוא שרוי בצער על‬
‫כי תקותו‪ ,‬שיקבלוהו באהבה‪ ,‬לא באה‪ .‬והנה הוא שב אל עמו בעל כרחו ומבקש‬
‫בקרבו אותם החיים שהוא משתוקק להם‪ — ,‬מבקש ואינו מוצא‪ .‬חיי העדה וצרכיה‬
‫אינם מספיקים לו עוד [‪ ;]...‬וחיי‪-‬הרוח‪ ,‬עבודת הקולטורא הלאומית‪ ,‬אינם לוקחים‬

             ‫את לבבו‪ ,‬בהיותו רחוק מהם בחנוכו מילדותו‪ ,‬לא ידעם ולא יבינם'‪17.‬‬
‫לדעתו של אחד העם אין לטפל רק בצרת היהודים אלא גם בצרת היהדות‪,‬‬
‫שכן 'לא היהודים בלבד יצאו מן הגטו‪ ,‬כי אם גם היהדות'‪ 18.‬אחד העם לא שאף‬
‫לייסד מדינה ליהודים רק כדי לפתור את הבעיה הפרטית של היהודי המודרני‬
‫ה'מערבי'‪ ,‬שהתמודד עם הדחייה ועם הסלידה שהפגינה אירופה כלפי היהודים‪.‬‬
‫לפי שיטתו מטרתה של הלאומיות היהודית היא לשנות את מסלול חייו ההיסטורי‬
‫של העם היהודי‪' :‬לא רק מדינת‪-‬יהודים‪ ,‬כי אם מדינה יהודית באמת'‪ 19.‬אם כן‬
‫תפקידה של הלאומיות היהודית הוא יצירתו של רנסנס יהודי רוחני ותרבותי‬

                   ‫העולה בחשיבותו על הצורך בפתרון 'שאלת היהודים' המדינית‪.‬‬

  ‫אחד העם‪' ,‬החטא וענשו'‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' שכב (ההדגשה במקור)‪.‬‬            ‫‪	16‬‬
‫שם‪' ,‬מדינת היהודים ו"צרת היהודים"'‪ ,‬עמ' קלז (ההדגשה במקור)‪.‬‬          ‫‪1	 7‬‬
                                                                     ‫‪	18‬‬
                                                                ‫שם‪.‬‬  ‫‪	19‬‬
                                  ‫שם‪ ,‬עמ' קלח (ההדגשות במקור)‪.‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137