Page 133 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 133

‫בין מזרח למערב  ‪131‬‬

‫אחד העם היה ביקורתי מאוד כלפי יהודי המערב 'ששבו אל יהדותם' בגלל‬
‫האנטישמיות‪ .‬בעיניו עולמם התרבותי היה קשור לתרבות המערב ולא לעולמה‬
‫התרבותי של היהדות‪' .‬שיבתם אל היהדות' הייתה מלאכותית ולא טבעית‪ ,‬הם לא‬
‫ראו צורך בתרבות היהודית‪ .‬יהודי המערב עצמם נזקקו לצידוקים אינטלקטואליים‬
‫שיאשרו את עצם היותם יהודים‪ .‬לעומתם ביהדות המזרח החיים היהודיים‬
‫הקהילתיים לא הופסקו מעולם‪ ,‬בעבור היהודים אלה היו חיי תרבות טבעיים ולא‬
‫מלאכותיים‪ ,‬ולא היה צורך בצידוק אינטלקטואלי שיאשר את היותם יהודים משום‬
‫שהם ראו את עצמם תמיד בראש וראשונה יהודים‪' :‬כל הטעמים הללו שיהודי‬
‫המערב רגילים "להתנצל" בהם על היותם מחזיקים ביהדותם ורוצים בקיומה‪,‬‬
‫באמת אין בהם ממש; כי כאז כן עתה‪ ,‬כל היהודים‪ ,‬בין במזרח ובין במערב‪ ,‬יהודים‬

                                                        ‫הם‪ ,‬מפני — שיהודים הם'‪20.‬‬
‫הרצל‪ ,‬בניגוד לאחד העם‪ ,‬לא ייחס חשיבות רבה מדיי לטיעונים התרבותיים‬
‫ולניסיון להניח על סדר היום הציוני את עבודת התרבות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בניגוד‬
‫לפעולת ההתיישבות של 'חובבי ציון' בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שנעשתה בממדים קטנים‬
‫למדיי‪ ,‬סבר הרצל שראוי היה להשקיע את מרב המאמצים של התנועה הציונית‬
‫בתחום הדיפלומטי כדי להשיג הסכמה בין‪-‬לאומית או צ'רטר לשיבת היהודים‬
‫לארצם‪ .‬בעיניו בנייתה של מדינת היהודים בדרכם של 'חובבי ציון' לא התאימה‬
‫למציאות המודרנית‪ .‬השיבה אל היסודות החקלאיים הייתה בעיניו נסיגה מרעיון‬
‫הקדמה ומהישגי המדע והטכנולוגיה‪ .‬יתר על כן חוסר המעש הדיפלומטי של‬
‫'חיבת ציון' הוריד את ערכה בעיניו מתנועה לאומית לארגון מחתרתי המעודד‬
‫הסתננות אל הארץ‪ .‬לדעתו רק הציונות כתנועת המונים יכלה להציע פתרון ממשי‬
‫בזמן סביר למצוקות של היהודים הנרדפים במזרח אירופה ושל אלה החיים תחת‬
‫איומי האנטישמיות במערב‪ .‬הוא הדגיש שקצב העלייה לארץ‪-‬ישראל שמכתיבה‬
‫'חיבת ציון' עשוי אולי להביא לייסוד מדינה ליהודים כעבור מאות שנים‪ .‬לעומת‬
‫זאת הציונות שאפה להכרה בין‪-‬לאומית רשמית כדי לייסד מדינה ליהודים‬

                                                                ‫במהירות האפשרית‪.‬‬
‫כבר בנאומו בקונגרס הציוני הראשון ניסח הרצל את ההבדלים בין הציונות‬
‫לבין 'חיבת ציון' כך‪' :‬ברם היא ['חיבת ציון'] אינה הפתרון לשאלת היהודים ואף‬
‫אינה יכולה להיות כזאת בצורתה שעד כה‪ ]...[ .‬אם נניח‪ ,‬אפוא‪ ,‬שנמצאים תשעת‬
‫מליונות [תשעה מיליון] יהודים וההתישבות תצליח להושיב בא"י עשרת אלפים‬
‫נפש לשנה‪ ,‬הרי שפתרון שאלת היהודים ידרוש תשע מאות שנה — זה נראה‬
‫כבלתי מעשי'‪ 21.‬הרצל אומנם הקפיד בכבודה של 'חיבת ציון' והביא את דברי‬
‫הברכה של הרב שמואל מוהילבר בפתח הקונגרס‪ ,‬אך הפתרונות שהוצעו עד אז‬

                                                               ‫‪ 	20‬שם‪' ,‬דרך הרוח'‪ ,‬עמ' קנ–קנא‪.‬‬
                                                           ‫‪ 2	 1‬הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138