Page 108 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 108
אבישי מילשטיין" :אני חושב שדלית עוסקת כל הזמן במתח בין
המיתוס לבין הריאליה .ואני חושב שזה בעצם מה שמעניין אותה .כי
יש לה מצד אחד יכולת באמת מופלאה ,שלא תמיד באהלידי ביטוי,
של לספר סיפורים .יש לה דמיון ויכולת ,והיא יודעת לברוא עולמות
מאוד דמיוניים ופנטסטיים .ומצד שני יש לה במידה גנטית מסוימת
אבל גם פרקטית ,צד של חוקרת".
כמו ארץ בושת ,כמו ערבה ,כמו הר ,וכן הלאה ,זאת אומרת משהו שבעצם נוגע
בשאלות מאוד בסיסיות לגבי הקיום שלנו כאן .אם אבישי נוגע בזה בצורה
מטאפורית ודרך ,נקרא לזה ,משלים זרים ,את נוגעת בזה בצורה הרבה יותר
ישירה ,זה נכון?
דלית :יכול להיות .אני לא רואה הצגות שלי מבחוץ ,אז אני לא יכולה לאפיין
אותן.
גדי :בואי ניקח משהו קונקרטי :מה מביא אותך למחזה כמו ערבה של אהרון מגד?
דלית :כשקראתי את המחזה ,באיזשהו אופן שמעתי בתוך המילים ,קולות שספגתי
בקהילה שאני עכשיו נמצאת בתוכה ויוצרת בשבילה .לא שפטתי את המחזה אם זה
מחזה טוב או רע ,הקשבתי למחזה ,איזה קולות אני שומעת ,והקול הזה שמגד
השמיע ,התחושה הזאת שאתה חופר וחופר ולא יוצא כלום ,התחושה הזאת שאתה
כל הזמן רוצה להיות ציוני ולהתיישב ,אבל אתה בעצם לא מסוגל ,אתה רוצה
להיות ערבי אבל אתה לא מסוגל להיות ערבי כי אתה נורא נורא פולני .הדבר
הזה ,הקול הזה ,מגד אמר אותו בשבילי .אני לא מחזאית ,אבל אם הייתי יכולה
הייתי ממירה את כל מה שעשיתי בתאטרון נוצר במחזאות .כי מחזאי באמת עושה
את זה ,הוא באמת שומע ומשמיע ,אבל לי אין לי הכישרון הזה.
אבישי :אני חושב שדלית עוסקת כל הזמן במתח בין המיתוס לבין הריאליה .ואני
חושב שזה בעצם מה שמעניין אותה .כי יש לה מצד אחד יכולת באמת מופלאה,
שלא תמיד באהלידי ביטוי ,של לספר סיפורים .יש לה דמיון ויכולת ,והיא יודעת
לברוא עולמות מאוד דמיוניים ופנטסטיים .ומצד שני אני חושב שגם במידה גנטית
מסוימת אבל גם פרקטית ,יש לה צד של חוקרת .אני חושב שהמתח הזה בין שני
הדברים האלה ,בין מצד אחד משהו שהוא נורא ריאלי שמתמודד עם עובדות
בשטח ,איך הן נראות וכמה הן משפיעות ,מצד שני הסיפור ,המיתוס ,הוא דבר
שמעניין אותה ,וזה מה שאני רואה גם בערבה וגם בהר .זה ניסיון מאוד כן לבדוק
מיתוסים שקשורים לחיים הישראליים,דרך יצירות ישראליות .ואז זה לא משנה מה
עוצמת המחזה ,משנה מה עוצמת המיתוס .אותם אנשים שכרו את הבורות האלה
בערבה כדי להוציא מהם מים ,אותם חלוצים יפי מראה ומגירי זיעה ,על מערכות
106תאטרון גיליון 42