Page 184 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 184
Pg: 184 - 6-Front 21-06-20
שה־עשרימח קרפ 1 84
של סוגי אינטראקציות שונות על פעילות גלי המוח ,ובהם ,מצב לחץ ,מצב
רגיעה ושיטוט ברשתות .לשם כך נבחנו המוליכות העורית ,זרימת הדם,
הפעילות המוחית והתרחבות האישונים בעת שהמשתמש גלש בפייסבוק
למול מצב ניטרלי ומטלה קוגניטיבית מאומצת ,ונמצא שהאינטראקציה
עם רשתות חברתיות שונה במידה משמעותית מבחינה ביולוגית ממצב של
לחץ וממצב הירגעות .הרשתות מייצרות מצב פסיכולוגי המאופיין בזרימה
ובמעורבות גבוהה ללא השקעת משאבים קוגניטיביים .במילים אחרות
— מצב טראנס .גלי מוח אלו ,המדמים מצב טראנס ,הם התגמול האמיתי
מהגלישה באפליקציות כי הם מאפשרים את אותו ניתוק מיוחל מהכאן
ועכשיו בשל האופן שבו הם בנויים.
להסיר את רמזי הסיום
אז כיצד האפליקציות עושות זאת? מהי הדרך לסחוף את המשתמש ,לגרום
לאיבוד תחושת זמן ולהביא את המודעות למצב של "זרימה"? הדרך
לעשות זאת היא להסיר את "רמזי הסיום" המאותתים לנו מתי הגיע הזמן
לעבור הלאה לפעילות הבאה .הם אומנם נראים לא משמעותיים ,ורובנו
אפילו לא שמים לב לקיומם ,אבל רמזי סיום ממלאים פונקציה משמעותית
מאוד בחיינו.
ִחשבו על היום־יום שלכם .השעון המעורר או קרני האור שחודרות
מבעד לתריס הם הרמז הראשון המיידע אותנו שהגיע הזמן לקום ולהתחיל
את היום .אנחנו שותים קפה עם העיתון של הבוקר וכשאנו מגיעים לסוף
העיתון (או הקפה) אנחנו מבינים שהגיעה השעה לסיים את ההתארגנות,
כשהצלחת התרוקנה אנחנו מבינים שנסתיימה הפסקת הצהריים ,ולאחר
שהסתיים פרק בטלוויזיה יש כתוביות המסמנות לנו שהפרק הגיע לסיומו
והגיעה השעה לסגור את הטלוויזיה .אנחנו לא עוצרים וחושבים על
הרמזים הללו באופן מודע ,המערכת שלנו משקללת באופן לא מודע רמזים
מהסביבה וכך משפיעה על התנהגותנו .הרעיון לבטל את רמזי הסיום הגיע
מהקזינו .במטרה לסחוף את השחקנים בקלות לתוך המשחק ,להכניס אותם
