Page 20 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 20
Pg: 20 - 1-Front 21-06-20
בנימה אישית 20
שהחושים שלנו מעניקים לו .אין זה משנה כמה ידע יש לנו ,ואין זה משנה
כמה עמוק נבין כיצד הדברים מתנהלים בעולם ,שהרי גם אם נדע להסביר
את תופעת החיצים לפרטי פרטים מבחינה ביולוגית עדיין נתפוס חץ אחד
ארוך מהשני .אין מדובר רק באשליות תפיסתיות שכן גם אם ,למשל,
אחמיא לכם ואומר שהחולצה שאתם לובשים הולמת אתכם ,ואתם תניחו
שאני אומרת זאת כדי לקבל דבר מה בתמורה ,הרי שמבחינה רגשית עדיין
תיהנו מהמחמאה .באופן דומה ,אם שתי חנויות יציעו לכם מסך טלוויזיה
במחיר זהה ,אבל בחנות האחת המחיר המוצע הוא לאחר הנחה מהמחיר
ההתחלתי שלו ,תרגישו שעשיתם עסקה טובה יותר מאשר בחנות השנייה.
תיאוריית הגשטלט שצמחה במקביל לצמיחת הביהביוריזם בארצות
הברית ,הסבירה לנו משהו מעניין בנוגע לאופן שבו אנו מפרשים תופעות.
כדי שפיקסלים ייהפכו לתמונה בעלת משמעות עבורנו וכדי שגלי קול
יהפכו למילה ,נדרש המידע שבחוץ לעבור תהליך של התמרה .המנגנונים
התפיסתיים שלנו מצויידים ב״הוראות הפעלה״ שמעוותות ומשנות את
המידע האובייקטיבי שמתקבל דרך החושים .כללי הפעלה אלו מעניקים
משקל שונה לפיסות מידע שונות .כללים אלו אמורים לעזור לנו להתנהל
ביעילות בעולם .זוהי הסיבה שאם נתבונן שוב על הקווים ,חץ אחד עדיין
ייתפס בחושינו ארוך מהשני *.הכללים המולדים הללו יקבלו תמיד עדיפות
על פני המידע האובייקטיבי ולכן אין זה משנה כמה נתאמץ ,החיצים לעולם
ייראו לנו באורך לא זהה.
רוב הזמן אנחנו פועלים על פי כללי הטייס האוטומטי ,שבויים בנוחות
בתוך מגבלות תפיסתיות שגם אם נהיה מודעים להן ,נמשיך לפעול באותה
הדרך .חוקר הקוגניציה דונלד הופמן ( )Donald Hoffmanהרחיק לכת
אף יותר והציע ,בשורה של מאמרים מדעיים שזכו לתהודה רבה ,מודל
חדש שכונה "תיאוריית הממשק של התפיסה" ("The Interface Theory of
" )Perceptionולפיה ,דבר במציאות אינו דומה ,ולו במקצת ,לאופן שבו
* כאשר ראשי החץ מופנים החוצה ,אנו מניחים שהם קרובים יותר .אם אובייקט מסוים קרוב
אליי יותר מאחר ,מוחנו מתרגם אותו כאובייקט הגדול יותר כדי לפצות על המרחק מאיתנו,
וזאת אף על פי שגודלם על הרשתית זהה.
