Page 29 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 29

‫‪Pg: 29 - 1-Front 21-06-20‬‬

‫מבוא	 ‪29‬‬

‫בעשור האחרון קרה דבר מה מבלי ששמנו לב‪ .‬הביהביוריזם חזר בדלת‬
‫האחורית והמציא את עצמו מחדש כדיסציפלינה יישומית המיושמת על‬
‫ידי חברות סטארט־אפ‪ ,‬היי־טק וממשלות כדי להשפיע על ההחלטות‬
‫שאנו מקבלים ונהפכה לתחום הרווחי ביותר כיום‪ .‬הוא קיבל שם חדש‬
‫ברוח התקופה — ״עיצוב התנהגות״ (״‪Behavioral Design‬״)‪ .‬במתכונתו‬
‫החדשה‪ ,‬הביהביוריזם הוא דיסציפלינה יישומית שמטרתה לעצב את‬
‫החלטותינו באמצעות כלכלת תמריצים‪ .‬זוהי למעשה המשגה אלגנטית‬
‫שמנערת את האבק מרעיון החיזוקים של סקינר‪ .‬סקינר הבין‪ ,‬כבר לפני זמן‬
‫רב‪ ,‬שכל שנדרש לעשות הוא לקשר בין פעולה לתגמול‪ .‬כאשר אנו משלבים‬
‫עקרונות אלו עם עולם הדיגיטל זהו מכפיל כוח משמעותי‪.‬בשנים האחרונות‬
‫מתווך עולם הדיגיטל עוד ועוד פונקציות בחיינו‪ .‬מרבית התקשורת הבין־‬
‫אישית מנוהלת באמצעות הודעות וואטסאפ‪ ,‬מרבית המפגשים החברתיים‬
‫נערכים ברשתות‪ ,‬ניהול הכספים נעשה באמצעות שירותים דיגיטליים וכך‬
‫גם פגישות עסקיות‪ ,‬משא ומתן ורכישות‪ .‬אם נודה בכך ואם לאו — זה‬
‫נוח מאוד‪ .‬הטכנולוגיה מגדילה משמעותית את הרווחה הפסיכולוגית‬
‫שלנו‪ .‬אבל המשמעות של העברת מכלול חיינו לעולם הדיגיטל היא שכל‬
‫צעד או פעולה שאנחנו עושים נמדד ומתועד‪ .‬המטרה הגלויה של המדידה‬
‫היא שיפור חוויית המשתמש‪ ,‬אך המטרה הסמויה היא פענוח עומק של‬
‫מה עובד‪ ,‬מה לא עובד וכיצד ניתן להבנות את הסביבה הדיגיטלית כך‬
‫שתשפיע על המשתמשים לשנות את התנהגותם בכיוון רצוי‪ :‬להוציא‬
‫כסף רב יותר‪ ,‬לבלות זמן רב יותר‪ ,‬ולפתח תלות גבוהה יותר בשירותים‬
‫המוצעים‪ .‬המכשירים שאנחנו נושאים בכיס לכל מקום הם מעין תיבות‬
‫סקינר שמעצבות את מחשבותינו‪ .‬מי שמעצב את הקופסה — או הממשק‬
‫— שולט על מה נראה ועל מבחר התכנים‪ ,‬האפשרויות או המוצרים‬

                                                        ‫שמוצעים לנו‪.‬‬
‫הצעד המשמעותי שנעשה באמצעות הטכנולוגיה בשנים האחרונות‬
‫הוא לגרום לכך שאותם דחפים לא מודעים ימודלו בקנה מידה עצום‪ .‬כיום‪,‬‬
‫קיימים אלגוריתמים שיכולים להבין בקלות מה "עושה לנו את זה"‪ .‬תוכנות‬
‫מאפשרות לנתח רגשות ללא צורך באינטראקציה עם הגולש‪ .‬אנחנו חיים‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34