Page 27 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 27

‫‪Pg: 27 - 1-Back 21-06-20‬‬

‫מבו 	א ‪27‬‬

‫החושים‪ .‬צ׳רלס דרווין דאג לכך שתחושת החשיבות של האדם תספוג‬
‫מהלומה נוספת‪ ,‬ומנזר הבריאה נהפכנו לאחת מהחיות שבטבע‪ .‬ואז הגיע‬
‫פרויד‪ ,‬ועל שברי ההריסות של מה שנותר מהיצור האנושי טען שלא רק‬
‫שמוצאנו הוא מהקוף‪ ,‬אלא שחלקים שלמים בנפשנו הם זכר לדחפים‬
‫קדומים המשותפים לנו ולחיות‪ .‬האדם אינו שולט בהתנהגותו‪ ,‬אלא נשלט‬

                                            ‫על ידי דחפים לא מודעים‪.‬‬
‫כעת אנו בעיצומה של המהפכה התפיסתית הבאה‪ ,‬זו שתגרום לנו‬
‫להבין שהמודעות שלנו אינה מרחב מוגן ומשמעה‪ ,‬שאם אני מרגיש משהו‬
‫אין זה אומר שהוא מגיע בהכרח מתוכי‪ .‬הבחירות שלי‪ ,‬ההחלטות שלי‬
‫והרגשות שלי הם לאו דווקא תוצר של תהליכים קוגניטיביים‪ ,‬נפשיים או‬
‫ביולוגיים פנימיים בלבד‪ .‬על אף הצורך הקיומי שלנו לחוש שאנו הסוכנים‬
‫של החלטותינו‪ ,‬מראים ממצאים מהעשור האחרון שוב ושוב שמידת‬
‫שליטתנו בהחלטות מועטה עד אפסית‪ .‬תופעה זו מכונה "אשליית הרצון‬
‫החופשי"‪ .‬הראשון להראות שתחושת השליטה שאנו מייחסים להחלטותינו‬
‫היא אשליה בלבד היה בנג׳מין ליבט (‪ .)Benjamin Libet‬בשנת ‪1983‬‬
‫ביקש ליבט מנבדקים במעבדתו להרים את אחת מידיהם ברגע שיחפצו‬
‫בכך ולדווח על הזמן המדויק שבו קיבלו את ההחלטה‪ .‬בבדיקה נמצאו‬
‫עדויות לפעילות מוחית שאחראית על תזוזת היד‪ ,‬עוד לפני שהנבדקים‬
‫דיווחו על כך שקיבלו החלטה מודעת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ההחלטה התקבלה‬
‫ברמה לא מודעת בטרם הנבדקים "החליטו" במודע להרים את ידם‪ .‬החוויה‬
‫הסובייקטיבית של קבלת החלטה היא למעשה דיווח על החלטה שכבר‬
‫התקבלה ולא הגורם להתנהגותנו‪ .‬הממצא המדהים של ליבט לא היה‬
‫הפעילות החשמלית שקודמת להזזת היד אלא העובדה שעצם הפעילות‬
‫מייצרת דחף מודע להזיז את היד‪ .‬מכאן משתמע שחוויית הרצון החופשי‬
‫המודעת היא למעשה דבר שאנו מדווחים עליו לאחר מעשה — לאחר‬
‫שמוחנו כבר יזם את הפעולה שאנו מבצעים‪ .‬לפיכך‪ ,‬רצון חופשי הוא תוצר‬
‫של פעילות חשמלית במוחנו‪ ,‬ולא של החלטה מודעת‪ .‬אנחנו מבינים‪,‬‬
‫מהניסוי של ליבט ומניסויים אחרים שבאו לאחריו‪ ,‬כי התחושה לפיה אנו‬

                                   ‫הסוכנים של החלטותינו אינה נכונה‪.‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32