Page 121 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 121
Pg: 121 - 4-Front 21-06-16
סעי ב | דיני איכות הערבה קכז
סימ תרמז
]ד[ ענ מע השקדי ,וכ הענ מע שקדי דומה מאוד לערבה ,ופשוט
שפסול למצוה שאינו כלל ממי הערבהכג.
]ה[ ענ מע אקליפטוס ,יש לה שלש סימני ,הקנה שלה אדו ,העלה משו
כנחל ,פיה חלק ,אול לא נהגו ליקחה למצוהכד.
ערבה שאינה גדילה על הנחל
ו .מעיקר הדי אי צרי שתהא הערבה גדילה על הנחל ממשכה ,אלא כיו
שהמי שלו גדל על הנחל די בכ ,ואפילו א הערבה עצמה גדלה במדבר
או על ההרי ,אול למצוה מ המובחר ראוי להדר ליקח ערבות הגדלי על
הנחל ממש כדי לחשוש לדעת הפוסקי שיש בזה מצוה לכתחילהכו.
סעיף ב
דיני איכות הערבה
ערבה שיבשה וכמשה
ז .ערבה שיבשה ברוב עליהכז ,פסולהכח ,ונקרא יבשה משכלה מראה הירקות שלה
מי חיי
התוס' )ד ל"ד ע"א ד"ה ורבנ (שצרי ליזהר שלא על ידי שהעלי נרגשי במשוש היד שה
ליטול ערבה ללולב אלא א כ גדילה על הנחל, עבי יותר מעלי ערבה.
עיי ש ,אול הרא"ש )פרק ג' סימ י"ג( כתב
שלא ראה את רבותיו שהיו מצוי להביא ערבה כג .ש) עמוד קכ"ח(.
הגדילה על הנחל ,ולכ הסיק שאי צרי ליקח
את הגדל על הנחל דוקא ,וג הגדילה על כד .ש) עמוד קכ"ט( ,ועיי ש שלא נתבאר הטע
ההרי כשרה לכתחילה ,וכ כתב הטור בביאור מדוע לא נהגו ליקחה למצוה ,וכתב ש שיש
דברי הרמב" ,וכ פסק השו"ע ,והט"ז )ס"ק ב'( אומרי שכיו שיש לה ריח ,הוא סימ שאינה
כתב דא יש להדר ליקח דוקא מאות שאינ ממי ערבה ,כי חכמינו ז"ל אמרו שערבה אי לה
גדלי על הנחל כדי להראות חידוש בפירוש
הפסוק 'ערבי נחל' שג של שאר מקומות כשר, ריח ,וג אי עיקר גידול על הנחל ,עיי ש.
אול כתבו האחרוני שלכתחילה יש ליקח
מאות הגדלי על הנחל ,כ כתב בבכורי יעקב כה .בגמרא )ד ל"ג ע"ב( 'ערבי נחל' אי לי אלא
ערבי נחל ,של בעל ושל הרי מני ,ת"ל
)ס"ק ב'( ,וכ נראה מדברי המשנ"ב )ס"ק ג'(.
ערבי נחל בלשו רבי מכל מקו.
כז .כ משמע בטור ,שכלל יבשה ונשרו רוב
עליה יחד ,ומשמע שדינ אחד ,כ כתב כו .דהנה יש מהראשוני שלמדו מדברי הגמרא
שלכתחילה יש ליקח אלו הגדלי על הנחל,
ובדיעבד מהני ג אות הגדלי בשאר
מקומות ,וכ כתב רש"י )ד"ה ערבי נחל( ,וכ כתבו