Page 118 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 118
Pg: 118 - 4-Back 21-06-16
דיני הערבה | קכד
סימ תרמז
ויש בדיני הערבה כמה דקדוקי הלכות ,ויש ליזהר להדר בזה ,כמו ההידור
בשאר המיניםד ,כאשר יתבאר בע"ה פרטי ההלכות.
סעיף א
סימנים להכיר את הערבה
מי הערבה
א .למצות ערבה יש ליקח מע שהעלה שלה אינו עגול אלא הוא משו כזחילת
נחל ,ושולי העלה חלק ואי בה פגימותה ,וקנה שלה נעשה אדו כאשר
השמש זורחת עליו הרבה ,ואלו ה הסימני להראות מהו ערבה האמורה בתורהו.
קנה שלה ירוק
ב .אפילו שהקנה שלה עדיי ירוק ,כי עדיי לא הכה עליו השמש הרבה ולא
מי חיי
ד .ויש שמקפידי מאוד להיות לה אתרוג נאה אבל לא שיהיה הוא המושל והפוצה פה ,דזה
ומשלמי עליו הרבה ,ובהגיע תור הערבה לא היה רצו ה' וכונתו ,וכו' ,וזהו' ,הצפצפה
ה קוני כל הבא ליד בלא בדיקה א נקט פסולה' ,כלומר הע האר שאי בו לא טע
ראשה ,או לראות שאכ היא ערבה ,כי יש ולא ריח דוגמת הערבה ,א הוא כצפצפה,
לפעמי שקוני מנערי קטני המוכרי את שרוצה להיות הפוצה פה ומצפצ בכל עני אז
הערבות שקטפו בעצמ מ האילנות ,ולאו פסול הוא לא ירצה לבוא בתו הקהל' ,עכ"ד.
שפיר עבדי ,כי יש להדר בהידור הערבה כמו ויש להוסי על זה לפי פירוש רש"י
בשאר המיני ,ויש לבדוק שאכ הוא ערבה ,על שהצפצפה יש לה פגימות ישרות ושני עוקצי,
פי הסימני הנזכרי ,עיי משנ"ב )ס"ק ו' ובסימ והחילפא גילא פגימותיה עקומות ונוטות כלפי
תרנ"ח בשעה"צ אות י"ג( שהזהיר על זה ליזהר מטה ,שמה שאנו מכניסי את הערבה היינו מי
שאי לו טע וריח במצות ,הוא רק כאשר פיה
במצות ערבה כמו בשאר המיני. חלק היינו שהפה שלו חלק שאינו מדבר,
ואפילו א הוא מדבר 'פיו כמגל' ,היינו
ה .ולקמ) אות ד'( יתבאר שיש מי שיש לה שהפגימות עקומות ונוטות למטה ,היינו שהוא
פגימות והיא כשירה. כפו לצדיקי וגדולי ישראל ,אבל א פיו
כמסר ,היינו שיש לו פגימות ישרות היינו שאינו
ו .וצרי כל שלשת הסימני ,וא חסר אפילו כפו לצדיקי אלא מדבר כאות נפשו לפרס
אחת מה פסול ,כ כתב בפרי מגדי את השקפותיו המסולפות ,זהו צפצפה
)משבצ"ז ס"ק א'( ,אול בבכורי יעקב )ס"ק א'( כתב שפסולה .ועיי בספר ע השדה )בפתיחה במאמר
שאי מצוי שיהיה סימ אחד זה בלא זה ,ולכ ערבי נחל( שהביא רמזי נאי בעני זה בש
די א בדק סימ אחד וכאשר ראה שיש בו אי
צרי לבדוק עוד על הסימני האחרי ,עיי"ש, ספר שארית יוס.
והובא במשנ"ב )ס"ק ב'(.
