Page 113 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 113

‫‪Pg: 113 - 4-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יא | עניני‪ ‬שוני‪ ‬בהדס קיט‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫רק הדסי‪ ‬שכבר נתקשה הע‪ ‬שלה‪ ,‬אבל הפוסקי‪ ‬האחרוני‪‬קעה לא חששו‬
                                                ‫לזה‪ ,‬והכשירו את ההדסי‪ ‬הרכי‪.‬‬

                                                                               ‫הדס כפו‪‬‬

‫מח‪ .‬הדס שהוא כפו‪ ‬לפניו‪ ,‬כשר‪ ,‬כי לא נזכרו פסולי עקו‪ ‬וכפו‪ ‬רק בלולבקעו‪,‬‬
‫אלא מצד מצות 'זה קלי ואנוהו' ראוי להדר ליקח הדס שעומד ביושרקעז‪.‬‬

                                                                            ‫הדס המורכב‬

‫מט‪ .‬הדסי‪ ‬שגדלו בהרכבה ע‪ ‬מי‪ ‬אחר‪ ,‬אי‪ ‬ליטול אות‪ ,‬כי ה‪ ‬פסולי‪‬קעח‪,‬‬
‫אבל אי‪ ‬צרי‪ ‬לחשוש על הדסי‪ ‬שה‪ ‬מורכבי‪ ,‬א‪ ‬אינו יודע בבירור‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בירושלמי שאי‪ ‬הידור בזה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ועכ"פ חזינ‪‬‬      ‫בהשגות )פרק י' מהלכות קרב‪ ‬פסח הלכה ט'( אינו‬
‫מזה שאי‪ ‬פסול במה שאינו 'ע‪ '‬אלא ירק‪ ,‬וכ‪‬‬        ‫עובר כי אינו נחשב לעצ‪ ‬כאשר הוא ר‪ ,‬אול‪‬‬
‫יש מביאי‪ ‬ראיה מדברי הראב"ד בתמי‪ ‬דעי‪‬‬           ‫להרמב"‪) ‬ש‪ (‬חייב אפילו בעצ‪ ‬ר‪ ‬א‪ ‬עומד‬
‫)סימ‪ ‬רכ"ב ד"ה אבל( שלר' ישמעאל היו נוטלי‪‬‬       ‫להתקשות‪ ,‬ודימה מחלוקת זו לעני‪ ‬השתמשות‬
‫את ההדסי‪ ‬הקטומי‪ ‬מהענפי‪ ‬הרכי‪ ,‬ומוכח‬           ‫באיל‪ ‬בשבת‪ ,‬שנתבאר בסימ‪ ‬של"ו שאי‪‬‬
‫שאפילו הראב"ד שסובר לעני‪ ‬שבירת עצ‪‬‬              ‫משתמשי‪ ‬באיל‪ ,‬אבל הענפי‪ ‬רכי‪ ‬כירק‬
‫דקרב‪ ‬פסח שסופו להקשות אינו נחשב לעצ‪,‬‬           ‫מותר להשתמש בה‪ ,‬כי אי‪ ‬עליה‪ ‬ש‪ ‬איל‪‬‬
‫עכ"ז לא כתב שיש פסול בהדסי‪ ‬רכי‪) ,‬כ‪ ‬כתב‬        ‫אלא ש‪ ‬ירק‪ ,‬וכתב שענפי‪ ‬רכי‪ ‬וה‪ ‬עומדי‪‬‬
                                                 ‫להתקשות‪ ,‬הוא תלוי במחלוקת הראשוני‪‬‬
             ‫בספר הלכות חג בחג פרק ה' הערה ‪.(53‬‬  ‫לעני‪ ‬קרב‪ ‬פסח א‪ ‬נחשב לאיל‪ ‬מחמת‬
                                                 ‫שעומד להתקשות‪ ,‬ועל פי זה כתב שג‪ ‬לעני‪‬‬
‫קעו‪ .‬שו"ת בית דוד )סימ‪ ‬תנ"א(‪ ,‬שמעשי‪ ‬בכל‬         ‫הדס יש לפסול לדעת אות‪ ‬פוסקי‪ ,‬עיי"ש[‪.‬‬
‫יו‪ ‬בערבה שנוטלי‪ ‬כפופה לפניה ואי‪‬‬
                                                 ‫קעה‪ .‬עיי‪ ‬שו"ת קני‪ ‬תורה )חלק ו' סימ‪ ‬מ"ה(‬
                                  ‫מקפידי‪ ‬כלל‪.‬‬   ‫שהארי‪ ‬לסתור את דברי האגלי טל‪,‬‬
                                                 ‫והסיק ש‪ ‬שכיו‪ ‬שחומרא זו לא נזכרה בשו‪‬‬
‫קעז‪ .‬כי בודאי הוא יותר נאה‪ ,‬אלא שבערבות‬          ‫פוסק ראשו‪ ‬או אחרו‪ ,‬וג‪ ‬בשו"ת אבני נזר לא‬
‫יש מקומות שאי אפשר להדר בזה‪,‬‬                     ‫הביאו‪ ,‬ונהוג עלמא להכשיר אפילו בצירו‪‬‬
                                                 ‫הראש הר‪ ,‬וכ‪ ‬הורה הגרש"ז אויערבא‪ ‬זצ"ל‬
      ‫שכמעט אי‪ ‬מצוי ערבה שעומדת ביושר‪.‬‬          ‫)הליכות שלמה פרק י' אות י"ב(‪ ,‬ועיי‪ ‬בספר כשרות‬
                                                 ‫ארבע מיני‪) ‬עמוד ק"א( שהביא ראיה מדברי‬
‫קעח‪ .‬כ‪ ‬הוא בפרי מגדי‪) ‬סימ‪ ‬תרמ"ט משבצ"ז‬        ‫הגר"א )כא‪ ‬אות י"ז( שביאר את דברי הירושלמי‬
‫ס"ק י"ב(‪ ,‬והעתיקו במשנ"ב )סימ‪ ‬תרמ"ח‬             ‫שתחילה ר"ל שיש הידור בלקיחת החלק הר‪‬‬
‫סו‪ ‬ס"ק ס"ה( להלכה‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר מדברי‬              ‫של ההדס‪ ,‬ועל זה אמר רבי טרפו‪ ‬שאפילו‬
‫הפוסקי‪ ‬שיתבאר לקמ‪ ‬בהערה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בחיי‬          ‫ששלשת‪ ‬הרכי‪ ‬הקטומי‪  ‬היינו שקטמו‬
‫אד‪) ‬כלל קנ"ב סעי‪ ‬ב'(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בקיצור שו"ע‬      ‫אות‪ ‬מההדס‪ ,‬ה‪ ‬כשרי‪ ,‬אלא שבסו‪ ‬העלה‬
‫)סימ‪ ‬קל"ו סעי‪ ‬ב'( על ההדסי‪ ‬הגדלי‪ ‬במדינתו‬

       ‫שצרי‪ ‬לדקדק בה‪ ‬א‪ ‬אינ‪ ‬מורכבי‪.‬‬
‫עיי‪ ‬בספר עליות אליהו )תולדות הגר"א מעלות‬
‫הסול‪ ‬הערה כ"ד( שכתב שפע‪ ‬אחת שלח לו‬
‫מחותנו הגביר חיי‪ ‬יהושיעס ז"ל מסלאני‪ ,‬על‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118